אחת השאלות עתיקות-היומין ביהדות היא שאלת 'גורל מול בחירה': מחד, המסורת היהודית מניחה שיש לאדם בחירה חופשית, אחרת אין מקום לתת לו שכר או עונש. מאידך, האל הרי יודע את כל הנסתרות, עבר ועתיד, והוא הקובע את גורלו ואת מהלך חייו של אדם. אם כן, כיצד בוחר האדם את דרכו באופן חופשי?
הסיפורים החסידיים עוסקים פעמים רבות בשאלה זו, ומשקפים את המתח ואת הדעות השונות סביבה. ברבים מהסיפורים מתואר כי בכוחו של הצדיק לשנות גורל ולבטל גזירות. כוח זה מתגלה פעמים רבות גם בחייו של כל אדם, אפילו יהודי פשוט שאינו 'צדיק', שמעשיו הטובים וטוהר לבו הביאו לשינוי גורלו. עם זאת, בהרבה סיפורים אחרים מתוארת הדרכתו של הצדיק לחסידיו, כי עליהם לדעת לקבל את הדין, להשלים עם גורלם ולפעול על פי מה שגזר עליהם האל.
במבט כולל, נדמה כי כוחו של הצדיק, כפי שהוא מופיע פעמים רבות בסיפורי החסידים, מדגיש בעיקר את יכולתו של האדם, הצדיק, לשנות ולהשפיע על התכנית האלוהית. כאמור, רעיון זה מדגיש גם את יכולת הבחירה הניתנת לכל אדם להשפיע ולשנות את גורלו. ככלל, החסידות הדגישה את הקשר הישיר והחם שמפתח האדם עם בוראו. הקשר האינטימי הזה מקביל לניסיונם של המקובלים להשפיע על האופן שבו מנהיג האל את העולם. בתפילתו הפשוטה ובקשר הישיר אל הבורא מצליח גם החסיד לשנות גורלות.
כבר מראשיתה עסקה החסידות בדרכים שונות גם בשאלה ההגותית-פילוסופית בדבר ה'ידיעה' והבחירה החופשית. לרוב ניתנים לה הסברים על פי הקבלה, תוך פרשנות מחודשת בדבר הקשר שבין האלוהות לבין העולם.
בכמה ענפים בחסידויות פולין אנו מוצאים עיסוק הגותי מעמיק בשאלות אלו. ר' שמחה בונים מפשיסחה, שנודע כאדמו"ר שהרבה לעסוק בשאלות הגותיות ופילוסופיות, עסק בדרשותיו לא מעט בשאלה זו, וניסח איזון בין בחירה וגורל. לדבריו, הקדוש ברוך הוא קובע כגורל את התוצאה הסופית בלבד, ולא את ה'דרך' שבה יגיע האדם לתוצאה זו.
מפורסם יותר בהקשר זה הוא רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא. לדעתו, האדם עשוי להגיע להכרה שהכול נגזר בידי שמים באופן חד-משמעי, ואפילו חטאיו ושגיאותיו של האדם הם חלק מתכנית אלוהית. אדם המגיע לפרספקטיבה עמוקה זו, מבין כי הבחירה האנושית היא סוג של אשליה, ואנו מגלים כי השליטה אינה בידיו של האדם, ומעשיו אינם משקפים בהכרח רצון חופשי. בענף חסידי זה שואף האדם להגיע להכרה המיסטית, שלפיה אין שום דבר שמתרחש בעולם ללא רצון השם.
תלמידו, רבי צדוק הכהן מלובלין, מיתן זאת מעט בעקבות תורת האר"י (רבי יצחק לוריא). לפי דעתו, ידיעת האל את העתיד, וכן הבחירה האנושית, מתקיימות במקביל בשני מישורים נבדלים באופן מהותי - המישור הארצי ('הבריאה'), והמישור השמימי (למעלה מן הבריאה). מתוך כך הוא מסיק שאכן במקום הגבוה של הידיעה, שם באמת אין בחירה (פרי צדיק, פרשת דברים).
סיפורים בנושא:
-
סיפורי חז״ל
הויתור של אלדד ומידד
כאשר משה צריך לבחור את שבעים זקני העדה, אלדד ומידד מוותרים על כיסאם
-
עלייה והתיישבות
הכוכב שהאיר ביום
סיפור על כוכב שרצה להאיר גם ביום אך מגלה שהוא יכול לזרוח ולהיראות רק בלילה
-
עלייה והתיישבות
ללמוד מבעלי הנסיון
איך להתאושש ממכת הארבה? האם להישמע לעצתם הזהירה של האגרונומים או לאמונה האופטימית של הרוכל הערבי. הפרדסן משה סמילנסקי מתחיל מבראשית, והופך שדה הרס לגן עדן
-
סיפורי חז״ל
פותר החלומות
בר הדיא פתר את החלומות הזהים של רבא ושל אביי בצורה שונה בתכלית בהתאם לתשלום שקיבל (או שלא). סיפור על מילים שרקמו טרגדיות
-
סיפורי חז״ל
שנות חיינו על פתק
רבי שמעון בן חלפתא הולך לציפורי כדי לחגוג ברית מילה, ובדרך נוכח לדעת עד כמה שבירים חיי האדם, שאינו מודע לגורל המוכתב לו מלמעלה.
-
ימי הביניים
מאשפות ירים אביון
עשיר מבקש להרים עני מרוד מעוניו, וזה מסרב בתוקף. לימים יורד העשיר מנכסיו ומואשם לשווא כגנב. כשהוא מובא למשפט בפני השר הוא מגלה שהשר הוא אותו עני שסירב לעזרתו. סיפור על אמונה ובטחון
-
ימי הביניים
לעצור את הכעס (אדיפוס היהודי)
לפני מותו ציווה האב את בנו להתאפק כשהוא כועס. הוא נזכר בדברים בעומדו לפני דלת ביתו כשבחור צעיר מנשק את אשתו
-
זושא
אלוהים שלי
כל אחד צריך למצוא את אלוהיו בעצמו, ולא לקבל אותו בירושה מאבותיו. כך אמר לאביו הנער מנחם מנדל - מי שלימים יהיה ר' מנחם מנדל מקוצק, לאחר שהצטרף אל התנועה החסידית.
-
זושא
רוצה לקבל מכות
בקרב החסידים נודע כי מכה מרבי חיים מצאנז מועילה למי שחוטף אותה. אדם שניסה בכל דרך לקבל את המכה - לא הצליח בכך, גם כשזו כבר הייתה בדרך אליו.
-
זושא
עוף טוב הכל טוב
כשר או טרף? יחיה או ימות? ר' נפתלי מרוּפּשִׁיץ כורך תשובה שהוא נותן לאדם חולה בפסק הלכה שנתן על עוף, ובשני המקרים הוא בוחר בחיים.
-
זושא
וואס מאכסטו
השאלה הרגילה "מה שלומך" הופכת בפיו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב לשאלה רצינית, הנוגעת לעולם הרגשי והנפשי של האדם
-
זושא
הגג של הגיהינום
כיצד יהפוך רבי ברוך ממֶז'יבּוֹּז' את הגיהינום לגן עדן? ומה משמעותה של אמירה זו לחיים הארציים עלי אדמות?