ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב

רבי יחיאל מיכְל מזלוֹטשוֹב "המגיד מזלוטשוב" [ברודי 1726 – ימפולי 1726]
מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.
היה נצר למשפחת רבנים מיוחסת מגליציה שחיה ופעלה בברודי. אביו, ר' יצחק מדרהוביץ, היה למדן ומקובל. לפי המסורת החסידית היה בתחילה ממתנגדי הבעש"ט, אבל לאחר מכן הכיר בגדולתו ובקדושתו והפך לתלמידו.
נעוריו עברו עליו בברודי ובעיירות שבהן כיהן אביו בתפקידים שונים. משׂרתו הראשונה הייתה "מגיד מישרים" [דרשן ומוכיח] בעיירה קלאק. בתקופה זו היה תלמידו של הבעש"ט (סיפור: להבין את החוטא). משם עבר לכהן בעיירה זלוטשוב, שבה התפרסם ועל שמה הוא נקרא.
לאחר פטירת הבעל שם טוב, למד רבי יחיאל מיכל אצל המגיד ממזריטש, אך נודע לימים גם כמורה וכרבי עצמאי ומקורי. הוא נודע בכישרונו הרטורי, ושמו יצא לתהילה כמוכיח ומגיד.
מרכז פעילותו היה בעיר ברודי, שם החזיק בית מדרש ובית תפילה. בית המדרש שהקים המשיך ופעל על אף האיסור המפורש שהוכרז בחרם ברודי בשנת 1772 נגד קיומו של בית המדרש.
ר' יחיאל מיכל היה מהמפיצים החשובים של החסידות בגליציה, מפעל שהרחיב ופיתח אחריו ר' אלימלך מליז'נסק. רבים מגדולי החסידות בדור שאחריו היו מתלמידיו, ובהם ר' אברהם יהושע השל מאפטה, החוזה מלובלין, רבי ישראל "המגיד מקוז'ניץ", ועוד רבים.
תלמידו, ר' אברהם יהושע השל, סיפר שלרבו הייתה יכולת פלאית [שבמסורת החסידית יוחסה גם לבעש"ט עצמו] של "עליית נשמה" בעת שרצה בכך או כששמע ציווי שמימי המורה לו לעשות כן.
מנהגו בתפילה היה להתפלל באיחור רב, כ"מאסף אחרי המחנה", מתוך כוונה ללקט את התפילות האבודות שהיו ללא כוונה ולהעלות אותן למקורן. על פי המסופר, נפטר ר' יחיאל מיכל מתוך דבקות יתרה ותפילה שהביאו להסתלקותו מן העולם (סיפור: עד כלות הנפש).
ר' יחיאל מיכל לא כתב ספרים אך דרשות רבות משמו מופיעות בכתבי תלמידיו. שנים רבות אחרי מותו קובצו דברי תורתו בספר "מים רבים" (וורשא תרנ"ט). חמשת בניו נודעו לימים כדמויות בולטות בחסידות, ובהם ר' זאב מז'בריז', ר' יצחק מראדוויל ור' משה מזוויהל.

סיפורים בנושא ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב:

  • כיסא בבית דין של מעלה

    זושא

    כיסא בבית דין של מעלה

    ר' אורי מסְטְרֵלִיסְק נפטר כדי להחליף בבית דין של מעלה את ר' יחיאל מיכל מזְלוֹטשוֹב, שהחמיר בדינם של אנשים שפגמו בשמירת הברית (שהוציאו זרע לבטלה).

  • תפילין ודמעות

    זושא

    תפילין ודמעות

    ר' מיכל, אביו של הילד השובב, ממלא בדמעות את ה"בתים" - קופסאות התפילין. פעולה זו הופכת את נפשו של הילד, והוא משתנה לטובה

  • להבין את החוטא

    זושא

    להבין את החוטא

    איך באמת מכופר חטא? רק לאחר שהתנסה ר' מיכְל מזלוֹטְשוֹב בחילול שבת הבין מה חש אדם שחטא. על ידי כך גם למד מהי הדרך הנכונה לכפר על חטא שכזה.

  • שק הכעס

    זושא

    שק הכעס

    מהי הדרך הנכונה להתמודד עם נטייה לרגזנות ולכעס? ולמה לפעמים הניסיון לפתור בעיה מייצר לחץ נפשי ומנטלי שאינו מועיל ואף מפריע לפתרון הבעיה?

  • גוף של שרצים

    זושא

    גוף של שרצים

    כיצד עמד ר' יחיאל מיכל הצעיר בניסיון הפיתוי של גויה פרוצה שחשפה את גופה לפניו? כיצד הצליח ר' יחיאל שלא להתפעל מיופייה של האישה, ואף להיגעל ולהקיא בשל כך?

  • הניסיון

    זושא

    הניסיון

    הנאמנות למצפון ולוודאות הפנימית עומדת למבחן. למרות האיום של הבעש"ט כי יפסיד את חלקו בעולם הבא, סירב ר' יחיאל מיכְל מזלוֹטשוֹב לקבל עליו תפקיד רבני שלא חשב שמתאים לו.

  • אני רואה גם דרך הכובע

    זושא

    אני רואה גם דרך הכובע

    אי אפשר להסתתר ממי שרואה את לבבנו. סיפור על כוחו המופלא של ר' יחיאל מִיכְל מזלוֹטשוֹב שידע לראות לתוך נפשו של האדם, ועל חששם של האנשים להיחשף בפניו.

  • עד כלות הנפש

    זושא

    עד כלות הנפש

    מותו של ר' מיכל מזלוטשוב מתואר כרגע של דבקות יתרה באלוהים עד כלות הנפש ועזיבת הגוף. הזמן המיוחד של הסעודה השלישית של שבת הוא הרגע שבו פרחה נשמתו של הרבי.

  • מופתים מתחת לשולחן

    זושא

    מופתים מתחת לשולחן

    מה תפקידם של המופתים ושל הפעולות העל-טבעיות המיוחסים לצדיקים? ואם טובים הם, מדוע בביתו של המגיד ממזריטש התגלגלו המופתים "מתחת לשולחן"?

  • כדאי שתהיה עני

    זושא

    כדאי שתהיה עני

    מתי עדיפה עניות? הרבי מאפטא מבקש מבנו להיות עני וסגפן. על ידי סיפור חייו הוא מסביר לבנו מדוע יש לחיות תחילה חיי דוחק לפני שהופכים למנהיג חסידי.

  • האתרוג

    זושא

    האתרוג

    כיצד הגיב ר' מיכל מזלוטשוב לאחר שאשתו פסלה את האתרוג היקר שרכש? ומה חשוב היה בעיניו יותר מן האתרוג המהודר?