Placeholder

בין חכם לרבו

החסידות בנויה במודל חברתי של אדמו"ר וחסידיו. האדמו"ר מהווה עבור חסידיו 'צדיק' בעל מעלה רוחנית, אבל גם 'מורה' המלמד כיצד ראוי לחיות ולהתנהג. לכן רבים מן הסיפורים החסידיים נוגעים בשאלות חינוכיות ומכילים תובנות רבות אודות היחס הרצוי שבין מורה ותלמידיו.
כך למשל, בסיפורים חסידיים רבים מתואר כיצד המורה-האדמו"ר מעודד את התלמיד להתנתק מן התלות בו ולהתמודד בכוחות עצמו, על מנת שיגדל ויתפתח.
בסיפורים אחרים מתואר תפקידו של המורה כמי שעליו "לרדת" אל עולמו של התלמיד, כדי שיוכל לסייע לו להשתנות. מורים חסידיים אחדים נהגו לגעור בתלמיד כדי לזעזעו (כמו בסיפור 'לבזות תלמיד'), ואילו אחרים נהגו דווקא בדרכי נועם.
באחת מן האמירות הידועות המיוחסות לרבי מצאנז, תיאר הרבי כיצד הוא עצמו "תועה ביער", ולמרות זאת תפקידו להדריך את תלמידיו כיצד לא להיכשל במקומות שנכשל הוא (הסיפור 'בדרך זו אל תלכו').
בסיפורים חסידיים רבים מתוארת ההשפעה האדירה של המורה-האדמו"ר על חסידיו. התלמיד חש את המורה בתוכו, בתוך לבו. הוא עומד לנוכח המורה כל חייו, גם בלי הקִרבה הפיזית והישירה אל דמותו של הרבי ('בלוויית רבי הייתי רק אני'). לא רק התלמיד זקוק למורה-הרבי, אלא גם הרבי זקוק לתלמידיו והוא תלוי בהם ('הציפור שלא נתפסה'). בסיפורים אחדים מודגש כי התלמידים לומדים מן המורה לא רק את מה שהוא אומר בצורה מפורשת, אלא מכל המכלול של נוכחותו, אישיותו והתנהגותו. אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש תיאר כי לא בא אל רבו אלא כדי ללמוד ממנו כיצד לגרוב גרביים. סיפורים נוספים עוסקים בדילמה, כיצד יכול המורה לשמור על צניעותו למרות התלמידים הכרוכים בו, ומתוך איזו עמדה נפשית עליו לעמוד לפניהם ('למה באים אלי'). וכך, מתוך גישות שונות מציגים סיפורי החסידים את היחסים רבי הפנים שבין מורים ותלמידיהם, וכן גישות חינוכיות מגוונות.

סיפורים בנושא: בין חכם לרבו

  • המחלוקת על קידוש החודש

    סיפורי חז״ל

    המחלוקת על קידוש החודש

    האם ההכרעה תהיה בידי החכם או בידי בעל המשרה? מחלוקת על היום שבו יש לחגוג את ראש השנה מאיימת לפלג את העם.

  • מי ראה את אליהו הנביא

    ימי הביניים

    מי ראה את אליהו הנביא

    יהודה שניאור הולך להתארח אצל רבו החסיד בליל הסדר ורוקד משמחה. מתברר שהרב ראה את אליהו הנביא, אבל הפרנס שרקד היה יותר קרוב אליו.

  • מלוכלך כפי שאתה

    זושא

    מלוכלך כפי שאתה

    ילדה בת שש מכניסה אורחים ומלמדת משהו חשוב את החסיד - רבי הוא אדם שנכנסים אליו עם "הבוץ שעל המגפיים". מורה אמתי הוא אדם שאין צורך להסתיר מפניו את החולשות

  • צדיקים של שקר

    זושא

    צדיקים של שקר

    המשיח ילמד את החסידים כי אסור להיות חסידים שוטים. על כל אדם לקחת אחריות ולבדוק בעצמו את רבותיו, כדי לדעת מי מהצדיקים הוא אכן כזה ומי לא.

  • הרב או אליהו הנביא

    זושא

    הרב או אליהו הנביא

    כשצדיק מתגלה לאדם זה חשוב לפחות כמו "גילוי אליהו". דמות מסתורית הופיעה באמצע הלילה בביתו של המגיד מקוז'ניץ. לנכדו הסביר המגיד - לא היה זה אליהו הנביא אלא הרבי שלימד אותי חסידות

  • ברכתו של חסיד

    זושא

    ברכתו של חסיד

    שלושה דורות של אדמו"רים ממשפחת חב"ד מברכים את הילד שהפך לאיש מבוגר. אדם מבורך שכזה - כעת צריך בעצמו לברך את הרבי.

  • כיסא עבור התלמיד

    זושא

    כיסא עבור התלמיד

    ר' יחיאל מאיר מבקש מתלמידו שלא יתבייש וישב על הכיסא שהכין עבורו. כדי לשכנעו, הוא מספר לו כיצד הוא עצמו העז לשבת על כיסא שהכין לו רבו שלו, הרבי מקוצק.

  • בן זוגה של השכינה נפטר

    זושא

    בן זוגה של השכינה נפטר

    בעיניו של החסיד, רבו הוא "בעלה" ובן זוגה של השכינה. כשהוא חולם על השכינה בדמות אישה אבלה הוא מבין כי רבו נפטר

  • עצה כנגד הגאווה

    זושא

    עצה כנגד הגאווה

    מורה שמבין שאין עצה איך להיפטר מהגאווה ראוי להיות מורה ורב. זו העצה שנתן הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד לבחור מורה לאחר פטירתו

  • למדתי כלום

    זושא

    למדתי כלום

    ר' אהרן מקרלין מעיד כי הוא למד "כלום" מרבו, המגיד ממזריטש. והוא מסביר - למדתי לדעת שאני "כלום"

  • זו דרכי

    זושא

    זו דרכי

    מדוע עזב ר' מנחם מֶנדל מקוֹצק את החוזה ללא רשותו? ר' מנחם מנדל עוזב את רבו, החוזה מלוּבּלין, ומגלה את תכונות אופיו - עצמאות, תקיפות ובוז לעיסוק ב"מופתים" וברוח הקודש

  • ברכה לפי מידה

    זושא

    ברכה לפי מידה

    הליכה אל המורה הלא-נכון הסתיימה באסון. ר' שמחה בונים מפשיסחה מסביר לתלמידו - צריך לדעת ממי לקבל עצה וברכה. בשל כך "ברכתו" של צדיק מסוים התבררה כצרה צרורה