מתוודה על הגב
כיצד גער רבי נפתלי מרוּפּשיץ באדם שהניח את הסידור על גבו בזמן תפילת הווידוי שביום הכיפורים?
בצעירותו, היה רבי נפתלי מרוּפּשיץ מסתופף בצל רבו, החוזה מלובלין. פעם אחת, כשהיה בבית המדרש של רבו ביום הכיפורים, עמד שחוח וכפוף והתפלל תפילת עמידה.
בא אדם אחד ועמד מאחוריו, הניח את הסידור שלו על גבו של ר' נפתלי, וכך אמר את תפילת הווידוי המתחילה במילים "על חטא שחטאנו לפניך".
כשסיים את תפילתו, אמר לו ר' נפתלי: "הלא אתה הוא שחטאת, ומדוע עליי אתה אומר את הווידוי?"
במרכזן של התפילות ביום הכיפורים נמצאת תפילת הווידוי, הנפתחת במלים "על חטא שחטאנו לפניך". בתפילה זו מזכירים המתפללים רשימה ארוכה של חטאים ומתוודים עליהם בבקשת מחילה.
בבית מדרשו של החוזה, ככל הנראה בשל הצפיפות הרבה, הניח המתפלל שעמד מאחורי ר' נפתלי את סידורו על גבו של רבי נפתלי. גערתו של רבי נפתלי מצביעה על העיוות שמסמל האירוע – אדם עלול לפגוע בחברו תוך כדי שהוא מבקש סליחה על עוונותיו.
יש רמז נוסף בדבריו של רבי נפתלי: לפעמים ה"וידוי" נאמר כאשר הכוונה היא שהאשם האמיתי הוא האחר, ולא המתוודה עצמו. ובמילים אחרות: לעתים אדם אומר וידוי על חברו, בלי לקחת את האחריות על עצמו.
גערתו של רבי נפתלי מכילה חידוד לשוני. "עליי תאמר" התקיים בסיפור באופן פיזי, אך רבי נפתלי מרמז למשמעויות הנוספות של ביטוי זה.
