לדבר ברוח הקודש
האם ניתן לשלוט ברוח הקודש? מדוע הרב מבקר את תלמידו על כך?
פעם אחת ביקר הרב הקדוש רבי לוי יצחק מבַּרדיטשוֹב את החוזה מלובלין. שאל הר' מברדיטשוב את החוזה: "שמענו שאתה אומר דברים ברוח הקודש. האם ראית זאת אצלנו?!"
ענה החוזה: "אם תאמר לי שלא לדבר עוד דברים ברוח הקודש, אחדל מכך".
השיב ר' לוי יצחק: "רשאי אתה".
אחר כך שאל ר' יוסף, בנו של החוזה, את אביו: "מדוע ענית כך לרבי מברדיטשוב? הלא זה כמה שנים שרוח הקודש שורה על פיך. האם היית פוסק מלדבר ברוח הקודש אם היה הרבי מברדיטשוב אוסר זאת עליך?". השיבו אביו: "הלא ידעתי ברוח הקודש שיסכים ר' לוי יצחק שאמשיך לדבר ברוח הקודש".
א. החוזה מתנהג כמי שכפוף לדבריו של ר' לוי יצחק, אולם מתברר כי אין הדבר כך, ולדעתו רוח הקודש היא השולטת בשיחה. ר' לוי יצחק מדבר על רוח הקודש של החוזה בהקשר של עבר ועתיד – רשאי אתה – בעתיד. הוא אינו יודע שרוח הקודש שורה על החוזה גם בהווה, וכי השיחה כולה כבר עטופה ברוח הקודש השורה על החוזה.
רוח הקודש עבור החוזה אינה דבר שניתן להפסיקו. היא השראה החזקה גם מציוויו של ר' לוי יצחק. ר' לוי יצחק עצמו כפוף לרוח הקודש ולא היא הכפופה לו.
ב. במובן כללי יותר, מתואר כאן תלמיד שאינו ממשיך בדרכו של המורה. למרות זאת התלמיד שומר על כבודו של המורה ואינו סותר את דבריו בגלוי. ואולי דווקא בכך מסייע התלמיד למורה להבין את ההבדל ביניהם, ומאפשר למורה לאשר לו את דרכו החדשה.
