ר' לוי יצחק מברדיטשוב [הוסקוב 1740 – ברדיטשוב 1809 (תק"ע)]
מגדולי האדמו"רים החסידיים, ידוע גם בכינוי "סנגורם של ישראל".
ר' לוי יצחק נולד למשפחת רבנים ידועה בגליציה. הוא התפרסם בידיעותיו הרבות בתורה, ואף בחוגי המתנגדים העריכו את גדלותו בתורה.
לאחר נישואיו עבר לעירו של חותנו, ר' פרץ, שהיה מעשירי העיר לברטוב שבמחוז לובלין שבפולין. בתקופה זו התוודע ר' לוי יצחק לר' שמלקה מניקלשבורג, והוא הביא אותו לחצרו של רבו, המגיד ממזריטש. ר' לוי יצחק הפך לאחד מתלמידיו הקרובים של המגיד, וככל הנראה רבות מתורות המגיד המצויות בידינו נערכו על ידי ר' לוי יצחק.
ר' לוי יצחק היה רבה של פינסק ושל זליחוב. בלחץ חוגי המתנגדים לחסידות נאלץ לנדוד ממקום למקום, עד שבשנת 1785 הגיע לעיר ברדיטשוב שבאוקראינה. בעיר זו התמנה לאב בית דין ובה קנה את מעמדו כרב, כמנהיג חסידי, כצדיק וכאיש ציבור שפעל למען כלל היהודים. בברדיטשוב חי ופעל במשך כ-25 שנה עד לפטירתו. בשונה מרבים ממורי החסידות בני דורו, היה רבי לוי יצחק רב של עיר חשובה, ולא רק 'רבי' ואדמו"ר. תחת הנהגתו של ר' לוי יצחק הפכה ברדיטשוב למרכז חסידות לכל הסביבה.
ר' לוי יצחק זכה לכינוי "סנגורם של ישראל". כינוי זה מכוון לעיסוקו הרב בזכויותיהם של עם ישראל. לשיטתו, הדגשת הטוב והחיובי שבכל יהודי היא הדרך הנכונה להועיל ולהביא לשיפור. לשיטתו, רק אדם העוסק בזכויותיהם של עם ישראל ראוי להיות מנהיג (סיפורים: מעשה בעגלון, טלית ותפילין, להתפלל כמו תינוק).
משמעות נוספת לכינוי זה מכוונת למנהגו של רבי לוי יצחק לנהל ויכוחים נוקבים וישירים עם אלוהים. מסורות רבות מתארות את תפילותיו ואת השיחות שניהל עם אלוהיו בהיותו שליח ציבור. ברגעים אלה היה ר' לוי יצחק "סנגור" המייצג את עמו, מתווכח ואף תובע את זכויותיהם. תפילות משמו ידועות גם בלחנים המיוחסים לו (סיפור: למה דווקא אנחנו?).
תכונה נוספת שבה נודע רבי לוי יצחק, היא ההתלהבות הרבה וההתרגשות שליוותה את תפילותיו ואת עשיית המצוות. תכונה זו הביאה גם לביקורת נגדו מצד המתנגדים לחסידות, אך גם לביקורת פנימית בתוך התנועה החסידית.
ר' לוי יצחק כתב ספר דרשות על פרשות השבוע בשם "קדושת לוי", שחלקו הראשון יצא לאור עוד בחייו. קברו שבברדיטשוב משמש גם כיום מוקד חשוב לעלייה לרגל.
ר' לוי יצחק לא הקים אחריו שושלת חסידית אך השפעתו על התנועה החסידית גדולה מאוד. דמותו אף שימשה השראה לסופרים, להוגים ולמוזיקאים לאורך הדורות.
סיפורים בנושא ר' לוי יצחק מברדיטשוב:
-
זושא
להיות אליהו
כולם מחכים לראות את אליהו הנביא, ונדמה שהוא לא בא. ר' לוי יצחק מברדיטשוב נותן לחסיד עצה איך לפגוש את אליהו - להיות אליהו בעצמו
-
זושא
יש לך מעיל
למה לקחת מעני את המעט שיש לו? ר' לוי יצחק מברדיטשוב לוקח למגיד מקוז'ניץ את המעיל דווקא כשקר בחוץ, ומלמד אותו לגלות את מה שיש בו
-
זושא
צדק בזכות עצמו
את תפילתו של הכוהן הגדול ביום הכיפורים מפרש ר' לוי יצחק מברדיטשוב כתביעה מוסרית - על האדם להיות טוב וצדיק מצד עצמו, ולא בהשוואה למי שמצבם גרוע ממנו
-
זושא
בודק ושוחט
בענייני ממון אנחנו בודקים היטב שלא ירמו אותנו. כשהדברים נוגעים לעניינים רוחניים או דתיים - אנחנו זהירים פחות. ר' לוי יצחק מברדיטשוב הוכיח זאת בשיחה שניהל עם קצב בהונגריה
-
זושא
שלוש עצות
שלושה סיפורים שסיפר ר' לוי יצחק מברדיטשוב עלו לשומע הרבה כסף, אך סייעו לו להתעשר ולשקם את יחסיו עם משפחתו
-
זושא
לקנא בחוטא
מדוע ר' לוי יצחק מקנא באדם רשע ואלים? כיוון שאם אותו רשע יחזור בתשובה יהפכו עוונותיו לעוצמה גדולה. הרבי מצליח לראות את היכולת שיש באדם ולא רק את מעשיו
-
זושא
שתי דמעות ושמחה
ר' לוי יצחק מברדיטשוב שרוי בשמחה תמידית. כאשר מתגנבת מעט עצבות אל לבו הוא מגרש אותה בעזרת דרשות הנקשרות לשמות המאכלים שאכל
-
זושא
מה בין אלו לאלו
בשל הקפדתו על ההלכה, נמנע היהודי מלשתות משקה חריף שהוצע לו. ר' לוי יצחק הפך את האירוע להוכחה לאמונה ולמסירות הקיימת בלבם של היהודים
-
זושא
אלוהים מוכרח
ר' לוי יצחק מברדיטשוב מעז "לאיים" על אלוהיו. הוא מזכיר לו כי השליטה ניתנה בידי הצדיקים שבעולם הזה, ולכן "עדיף" לאלוהים להנהיג את העולם בחסד
-
זושא
בראש השנה יכתבון
ר' לוי יצחק מסרס את משמעות המילים של תפילת הימים הנוראים, כדי לדבר על ההבדל שבין יהודים וגויים, ו"ללחוץ" על השופט - על אלוהים - לשפר את מצבם של בני עמו
-
זושא
בלאגן בסדר
ר' לוי יצחק מברדיטשוב נודע בהתלהבות הרבה המלווה את עשיית המצוות שלו. בליל הסדר הוא מתרגש כל כך, עד שה"סדר" משתבש לחלוטין
-
זושא
מלאכים רוקדים
חוויית התפילה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב היא סוחפת כל כך שאפילו מלאכים באים לראות אותו. "מתנגד" אחד לא האמין לכך עד שעבר בעצמו "חוויה מטלטלת"