ר' לוי יצחק מברדיטשוב [הוסקוב 1740 – ברדיטשוב 1809 (תק"ע)]
מגדולי האדמו"רים החסידיים, ידוע גם בכינוי "סנגורם של ישראל".
ר' לוי יצחק נולד למשפחת רבנים ידועה בגליציה. הוא התפרסם בידיעותיו הרבות בתורה, ואף בחוגי המתנגדים העריכו את גדלותו בתורה.
לאחר נישואיו עבר לעירו של חותנו, ר' פרץ, שהיה מעשירי העיר לברטוב שבמחוז לובלין שבפולין. בתקופה זו התוודע ר' לוי יצחק לר' שמלקה מניקלשבורג, והוא הביא אותו לחצרו של רבו, המגיד ממזריטש. ר' לוי יצחק הפך לאחד מתלמידיו הקרובים של המגיד, וככל הנראה רבות מתורות המגיד המצויות בידינו נערכו על ידי ר' לוי יצחק.
ר' לוי יצחק היה רבה של פינסק ושל זליחוב. בלחץ חוגי המתנגדים לחסידות נאלץ לנדוד ממקום למקום, עד שבשנת 1785 הגיע לעיר ברדיטשוב שבאוקראינה. בעיר זו התמנה לאב בית דין ובה קנה את מעמדו כרב, כמנהיג חסידי, כצדיק וכאיש ציבור שפעל למען כלל היהודים. בברדיטשוב חי ופעל במשך כ-25 שנה עד לפטירתו. בשונה מרבים ממורי החסידות בני דורו, היה רבי לוי יצחק רב של עיר חשובה, ולא רק 'רבי' ואדמו"ר. תחת הנהגתו של ר' לוי יצחק הפכה ברדיטשוב למרכז חסידות לכל הסביבה.
ר' לוי יצחק זכה לכינוי "סנגורם של ישראל". כינוי זה מכוון לעיסוקו הרב בזכויותיהם של עם ישראל. לשיטתו, הדגשת הטוב והחיובי שבכל יהודי היא הדרך הנכונה להועיל ולהביא לשיפור. לשיטתו, רק אדם העוסק בזכויותיהם של עם ישראל ראוי להיות מנהיג (סיפורים: מעשה בעגלון, טלית ותפילין, להתפלל כמו תינוק).
משמעות נוספת לכינוי זה מכוונת למנהגו של רבי לוי יצחק לנהל ויכוחים נוקבים וישירים עם אלוהים. מסורות רבות מתארות את תפילותיו ואת השיחות שניהל עם אלוהיו בהיותו שליח ציבור. ברגעים אלה היה ר' לוי יצחק "סנגור" המייצג את עמו, מתווכח ואף תובע את זכויותיהם. תפילות משמו ידועות גם בלחנים המיוחסים לו (סיפור: למה דווקא אנחנו?).
תכונה נוספת שבה נודע רבי לוי יצחק, היא ההתלהבות הרבה וההתרגשות שליוותה את תפילותיו ואת עשיית המצוות. תכונה זו הביאה גם לביקורת נגדו מצד המתנגדים לחסידות, אך גם לביקורת פנימית בתוך התנועה החסידית.
ר' לוי יצחק כתב ספר דרשות על פרשות השבוע בשם "קדושת לוי", שחלקו הראשון יצא לאור עוד בחייו. קברו שבברדיטשוב משמש גם כיום מוקד חשוב לעלייה לרגל.
ר' לוי יצחק לא הקים אחריו שושלת חסידית אך השפעתו על התנועה החסידית גדולה מאוד. דמותו אף שימשה השראה לסופרים, להוגים ולמוזיקאים לאורך הדורות.
סיפורים בנושא ר' לוי יצחק מברדיטשוב:
-
זושא
ברכה של נער
ברכה מילד חשובה לעיתים יותר מברכתו של מבוגר. ר' נפתלי מרופשיץ פוגש ילד ומבקש ממנו לברך אותו.
-
זושא
בלבולי ראש
ר' לוי יצחק מברדיטשוב יודע על חסיד המתפלל לפרנסה שתאפשר לו להתמסר לתורה ולתפילה. הוא אומר לאותו חסיד כי ייתכן שהאל רוצה דווקא את התורה והתפילה שבאות מתוך דאגות היומיום
-
זושא
סטירה לטובתך
ר' לוי יצחק סטר על פניו של אורח וצעק ביידיש, וכל זאת באמצע התפילה. אולם מה שנראה כמעשה פסול ואסור מתגלה כניסיון ללמד זכות על חטאו הנסתר של האורח.
-
זושא
וואס מאכסטו
השאלה הרגילה "מה שלומך" הופכת בפיו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב לשאלה רצינית, הנוגעת לעולם הרגשי והנפשי של האדם
-
זושא
לרקוד בלוויה
איך ייתכן שר' לוי יצחק שמח ורקד בלוויית בנו?
-
זושא
חיקוי טוב
הילד הקטן חיקה את האופן שבו ר' לוי יצחק מברדיטשוב מתפלל בהתלהבות. הרבי לא נעלב מכך כלל, משום שהילד אולי התחפש עכשיו לרבי, אולם בעתיד הוא יהיה בעצמו רבי חשוב.
-
זושא
להתפלל ולחשוב על היריד
ר' לוי יצחק מברך בברכת שלום כמה אנשים מיד בתום תפילת שמונה עשרה: "הרי הם באו מדרך רחוקה, כי בתפילה הם בעצם שוטטו בירידים שבמקומות רחוקים…"
-
זושא
מצות מדם יהודים
לאחר ששמע כי נשים עובדות בפרך ובתנאים קשים בהכנת המצות, ר' לוי יצחק מברדיטשוב מאשים את בני עמו ב"עלילת דם"
-
זושא
עבודה בגשמיות
חסידי חב"ד מלגלגים על ר' אברהם יהוֹשֻע הֵשֶל מאַפְּטָא. ר' לוי יצחק מברדיטשוב מנחם אותו ואומר שהם מלגלגים עליו משום שדרכו אינה מובנת להם, אך יש לה ערך עליון
-
זושא
אני לא אשכח
לפני מותו מבטיח הרבי מאפטא להביא את הגאולה מיד כשיגיע אל העולם העליון. אולם הוא לא הראשון שחשב על כך - גם ר' לוי יצחק מברדיטשוב הבטיח שיעשה זאת, ולא קיים את הבטחתו.
-
זושא
בגדי זיכרון
כיצד גרמו בגדים ישנים ומרופטים לשינוי גזר דינו של אדם שמרד במלך, ובמה דומה הדבר לתקיעת השופר בראש השנה?
-
זושא
סדום המתחדשת
כיצד הוכיח ר' לוי יצחק מברדיטשוב את פרנסי העיר כאשר רצו למנוע מעניים לחזר על פתחי הבתים?