בגדי זיכרון
כיצד גרמו בגדים ישנים ומרופטים לשינוי גזר דינו של אדם שמרד במלך, ובמה דומה הדבר לתקיעת השופר בראש השנה?
את הסיבה לתקיעות השופר הסביר רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעזרת משל:
מלך אחד נסע ליער גדול להשתעשע ולהתענג מציד חיות ועופות. הגיע המלך אל עומק היער ולא מצא את דרך המלך שתוביל אותו בחזרה אל ביתו.
ראה ביער אנשים המתגוררים בכפר הסמוך, ושאל אותם על הדרך. והם לא הכירו את המלך, ולא ידעו מה להשיב לו, כי הם מעולם לא ידעו מהי הדרך הנכונה והישרה לצאת מן היער.
עד שמצא המלך איש חכם ונבון ושאל אותו. הבין החכם שהמלך הוא, נבהל ומיהר להראות לו את הדרך, כי בחכמתו, ידע האיש את דרך המלך הנכונה והישרה. כך הביא את המלך אל בית המלוכה בחזרה לכיסא מלכותו.
האיש ההוא מצא חן מאוד בעיני המלך. המלך נתן לו יחס מיוחד כפי שלא נתן לאיש משריו. המלך הלביש אותו בבגדים יקרים, ואת בגדיו הישנים ציווה לשמור באחד המחסנים שבארמון.
אחרי ימים רבים, חטא אותו האיש לפני המלך, והמלך כעס עליו מאוד וציווה על שריו היושבים לפניו לשפוט את האיש, כפי שראוי למי שעובר על מצוות המלך.
האיש היה מודאג מאוד, כי ידע שישפטו אותו לכף חובה, כי חטא לפני המלך. הוא השתטח לפני המלך, התחנן וביקש כי לפני שיגזרו את דינו ימלאו בקשה אחת שלו – ילבישו אותו בבגדיו הישנים שלבש בשעה שהוציא את המלך מן היער. המלך הסכים לבקשתו.
והנה, כאשר הלבישו את האיש בבגדיו הישנים, נזכר המלך בגודל החסד שעשה עמו אותו האיש, אשר החזיר אותו אל בית המלוכה ולכיסא מלכותו. נכמרו רחמיו של המלך, נהג באיש במידת החסד ומחל לו על חטאו.
וכך הסביר ר' לוי יצחק:
בזמן מתן תורה הלך הקדוש ברוך הוא אל כל האומות, ואיש לא רצה לקבל את התורה. רק אנחנו, עמו בית ישראל, קיבלנו את התורה בשמחה ובתענוג גדול. שמנו על שכמנו עול מלכות שמים, המלכנו את הקדוש ברוך הוא למלך עלינו וקיבלנו עלינו את מצוותיו ותורתו.
והנה פשענו ומרדנו בו. ובראש השנה אנו מפחדים מיום הדין, לכן אנו תוקעים בשופר, כדי להזכיר את השופר שנשמע בשעת קבלת התורה בהר סיני. זהו הלבוש שלבשנו אז, וכך אנו מבקשים שיזכור לנו המלך זכות זו וימחל על כל עוונותינו ופשעינו ויכתבנו לחיים ארוכים וטובים, אמן.
במשל זה ובפירוש שלו מזכיר רבי לוי יצחק מברדיטשוב כמה פסוקים ומדרשים. באחד המדרשים מתואר כיצד רק עם ישראל הסכים לקבל את התורה, ואילו השאר דחו את הצעתו של אלוהים (תלמוד בבלי, עבודה זרה, דף ב עמוד ב). נוסף לכך, תקיעת השופר הופיעה לראשונה בשעת קבלת התורה בהר סיני.
על פי המשל, השופר הופך לחפץ המעורר את זיכרונו של "המלך" – אלוהים – לאותו החסד שעשה עַם ישראל כשקיבל את התורה.
קבלת התורה נמשלת כאן להחזרת המלך אל מלכותו. רעיון נפוץ בתורת הקבלה והחסידות הוא כי קיום התורה והמצוות של האדם הוא למעשה כינונה של מלכות האל על העולם. תלות זו של האל בפעולות שעושה האדם משמשת כאן ככלי עזר בבקשת הסליחה. האדם מזכיר לאלוהיו את העובדה שפעם הוא המליך אותו על עצמו ועל העולם. השופר הוא החפץ המזכיר זאת, והוא מסייע בבקשת המחילה.
בפרשנות כללית יותר, הסיפור מתאר את היחסים הקרובים שבין האדם והאל, המוזכרים שוב ושוב בכתבי החסידים. יחסים אלה מבוססים על אהבה ואינטימיות.
נוסף לכך, המשל של ר' לוי יצחק עוסק ברעיון התשובה. על פי המשל, העונש נמחל בגלל האהבה והקשר ההדוק שבין האדם לאלוהיו.
