לאחוז בחלום
האם ניתן לצייר דמות מחלום? הרב פתיה חולם על משה רבנו, אך ניסיונותיו לשחזר את דמות דיוקנו כושלים
פעם אחת חלם הרב יהודה פתיה, שהיה מגדולי המקובלים בירושלים במאה העשרים, על משה רבנו. כשהתעורר, התאמץ הרב פתיה לזכור את מראהו של משה, ואף הזמין את אחד מגדולי הציירים באותה העת והדריכו כיצד לצייר את קלסתרון פניו.
הצייר נשמע להוראותיו המפורטות של הרב פתיה, אך כשסיים את מלאכתו, קבע הרב שהציור אינו מדויק, וביקש ממנו לתקן את העיניים.
הצייר החל לצייר מחדש וכשסיים, העיר הרב פתיה באכזבה, שהפעם האף אינו מדויק.
כך ניסה הצייר שוב ושוב לצייר את דמות דיוקנו של משה רבנו, אך בכל פעם קבע הרב פתיה שיש פרט אחר הזקוק לתיקון.
לבסוף אמר הרב פתיה: "מן השמיים מונעים ממנו מלצייר את משה רבנו" ונפרד מן הצייר.
הרב יהודה פתיה היה מגדולי המקובלים בירושלים, ובדומה לרבים מבעלי תורת הסוד, היה עולמו עשיר בחלומות ובחזיוניות מעולמות עליונים. רבים מן הסיפורים עליו, ובכלל זה גם סיפורים שסיפר על עצמו, נוכחים במראות כאלה.
מדוע כשל ניסיונו של הרב פתיה לשחזר את דמותו של משה רבנו? הרב פתיה מבקש לאחוז בחלום, שמקורו במסתורין מן העולמות העליונים, ולהביא אותו אל המציאות. דומה שיסוד הכישלון להביא את מה שראה בערפל הלילה אל הציור הוא הניסיון לקבע את הדמות שנראתה לו בחלום. פניו של אדם חי משתנים באופן תדיר – עם הזמן שעובר, לפי מצב הרוח, ואפילו לפי הזווית שבה מתבוננים עליו. גם דמותו של משה שראה פתיה בחלום, ממשיכה להשתנות בכל עת, ועל כן הניסיון לקבע אותה על בד הציור כושל.
את הסיפור יש לקרוא גם באופן סמלי יותר: אין לנסות לקבע את החלומות שלנו לציור דומם שאינו משתנה. הניסיון לתרגם מראה רוחני לציור על בד דומה לתרגומה של תמונה למילים, והתוצאה תהיה תמיד חלקית. אין בכוחה של המילה לתפוס את התמונה בשלמותה.
יתרה מכך, הרצון לממש בחיינו את חלומותינו אחד לאחד לא יצלח, שכן המעבר מן החלום אל המציאות הוא מורכב ופתלתל.
