חכמה או תמימות
מהי התמימות? האם אפשר להיות תמים אם עוסקים דווקא בלימוד ובשאילת שאלות?
החוזה מלוּבּלין אמר פעם לרבי נפתלי מרוּפּשיץ, שנחשב חכם גדול, כי בתורה לא כתוב "חכם תהיה עם ה' אלוהיך" אלא "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח יג), היינו שהחכמה אינה חשובה אלא התמימות. ענה לו רבי נפתלי: "כדי להיות תמים עם ה' צריך הרבה חכמה."
התמימות נחשבת ערך בסיסי בחסידות, שטענה שכל יהודי יכול להתקרב ולהגיע לדבקות ולקרבה אל ה'. עם זאת, בין מנהיגי החסידות היו גם כאלה שטענו כי חשובות לא פחות החכמה והלימוד. אחד מאלה היה רבי נפתלי מרופשיץ.
בשיחה עם החוזה מלובלין מסביר רבי נפתלי כי תמימות ראויה היא שלמות, שמגיעים אליה דווקא על ידי חכמה. זוהי תמימות מפוכחת ומודעת, ולא תמימותו של פתי, תמימות הנובעת מנאיביות או מטיפשות.
נקודה נוספת: קשה להיות אדם מבוגר בעולם ציני ולשמור על התמימות. איך עושים את זה? רבי נפתלי מסביר שצריך ללמוד את זה, ללמוד להיות תמים.
