בעזרת הילדים
בעזרת המבט שהביט בפניהם השפיע ר' זושא על הילדים, ובכך שכנע עיר שלמה של יהודים שזלזלו במצוות לשוב אל דרך אבותיהם
פעם אחת נדד רבי זושא מאַניפּוֹלי במדינות אשכנז ובא לעיר אחת. כשראו אנשי העיר את מעשיו ודרכיו של ר' זושא זלזלו בו מאוד, וכשניסה לדבר עמהם לא הקשיבו לדבריו.
כשבא ר' זושא אל בית הכנסת שבעיר, לעגו לו האנשים שהיו שם, וגם הילדים החלו לשחק בו כדרך שעושים הילדים עם איש זר ומשוגע הבא אל בית הכנסת.
אז פנה ר' זושא אל הילדים ואמר: "אהוביי הילדים, התאספו נא והתקבצו ובואו כולכם אליי."
באו הילדים שבבית הכנסת ונקבצו סביבו, והוא עמד ביניהם. אז הביט בהם ואמר: "כעת, ילדים אהובים, הסתכלו נא היטב." בטוחים היו הילדים כי מיד יעשה לפניהם איזה תעלול או מעשה להטים, אבל הוא לא עשה כלום ורק הסתכל היטב בפניו של כל ילד וילד. אחר כך שלח אותם לדרכם ואמר: "כעת לכו לבתיכם."
והנה, כשבאו הילדים אל בתיהם והוגש לפניהם אוכל, סירבו ולא אכלו. אחד מהם אמר: "איך אוכל לאכול, והחלב טרף ואינו כשר." אחר אמר: "איך אפשר לאכול והחמאה היא של גויים." היו ילדים שאמרו: "איך אפשר לאכול והבשר לא נמלח כראוי ולא הוכשר לאכילה."
כך סירבו כל הילדים לאכול, כי המאכלים אינם כשרים או כי כלי הבית לא הוכשרו כראוי.
אמרה אישה אחת לשכנתה: "האם ראית מה עשה לי בני – שבשום אופן אינו רוצה לאכול ואומר כי האוכל טרף." וחברתה השיבה כנגדה ואמרה: "הנה גם בני צועק שצריך לשבור את כלי הבית כי אינם כשרים."
נעשתה מהומה בעיר, ואיש לא ידע מה אירע לילדים. לבסוף אמרו: "אין זאת, אלא האיש הזר שהסתכל בהם בבית הכנסת הוא שגרם להם זאת. ודאי איש קדוש ונורא הוא וכעת עלינו לפייסו ולבקש ממנו לתקן את מה שקלקלנו."
באו אנשי העיר לפני ר' זושא והשתחוו לפניו, ובקשו שימחול על עלבונו ויורה להם דרך תשובה. והוא נעתר לבקשתם והעמידם על דרך התורה ויראת השמים, ולבסוף נפרד מהם בכבוד גדול.
ר' זושא מתואר בסיפורים רבים כאדם שאחרים נטו לזלזל בו. תמימותו הרבה, מראהו הלא מכובד ואולי גם מנהגי החסידים שנהג, גרמו לו לא פעם להיות מושא ללעג ולצחוק.
סיפור זה מתרחש באחת מערי "אשכנז" – גרמניה. באזורים אלו היו יהודים רבים שהתרחקו מאורח החיים ההלכתי. בסיפור זה מתוארים היהודים ככאלו שעדיין הולכים אל בית הכנסת, אך בביתם אין הקפדה הלכתית ראויה בענייני הכשרות.
ר' זושא משנה את המצב בעזרת הקשר שהוא יוצר עם הילדים. תחילה הילדים מתנהגים בזלזול כלפיו, כשהם מחקים את דרך התנהגותם של המבוגרים. לאחר שרבי זושא מביט בפניו של כל ילד, לבם של הילדים נהפך והם מסרבים לאכול אוכל לא כשר. העובדה כי השינוי מתחולל לבסוף בעזרתם של הילדים מסמלת כנראה את החשיבות שייחסה החסידות לתמימות ולפשטות – תכונות המיוחסות לילדים, ואף מיוחסות כאמור לרבי זושא עצמו.
ר' זושא מצליח לקרוע את המסך של הציניות והלעג שעוטים על עצמם הילדים בעזרת מבט נוקב. המבט מאפשר לילדים לפגוש את ר' זושא עצמו, ואפילו להבין אותו ולהזדהות עם ערכיו.
