רבי ישראל (פרידמן) מרוּז'ין [פוהורביץ 1797 – סדיגורא 1850]
מייסד שושלת רוז'ין.
רבי ישראל נולד למשפחה חסידית מיוחסת ביותר. מצד אביו הוא היה נינו של המגיד ממזריטש, נכדו של ר' אברהם "המלאך", ובנו של ר' שלום שכנא. מצד אמו, חוה, היה ר' ישראל נינו של ר' נחום מטשרנוביל, מתלמידי הבעש"ט והמגיד ממזריטש (סיפורים: משלוש יוצא אחד, מידות של ייחוס.
אביו נפטר בעודנו ילד, ובשנת 1803, כשהיה בן שבע, אירסה אותו אמו לשרה, בתו של ר' משה הלוי אפרתי מברדיצ'ב, תלמיד חכם וגביר ידוע, וכעבור שש שנים נשא אותה לאישה. לאחר פטירת אחיו, נקרא ר' ישראל לשמש כאדמו"ר במקומו של אביו והוא בן 17 בלבד. תחילה כיהן כאדמו"ר בפוהורביץ, משם עבר לסקווירא, ולבסוף קבע את משכנו ברוז'ין.
מגיל צעיר מאוד התבלט ר' ישראל וזכה להערכה רבה מאדמו"רים רבים, ובהם רבי אברהם יהושע השל מאפטא (סיפור: החגורה נפלה). את חצרו ברוז'ין ניהל בגינוני מלכות ובפאר רב. הוא חי בבית מפואר ובו משרתים, להקת מנגנים ומרכבה מפוארת. אלפי חסידים נהרו לחצרו, וגם נכבדים ונסיכים גויים חלקו לו כבוד רב (סיפור: אריסטו צדק).
העושר המופגן והאצילות המהודרת שבה נהג היו חלק מניסיונו לזקוף את קומתם של היהודים בגלות וליצור מודל של אדם החי מתוך ביטחון ואיזון רגשי. אורח חייו היה ככל הנראה מצג של עושר וכבוד, גם אם לא היה ר' ישראל אדם אמיד באמת. מצג זה נועד לעודד את היהודים לשרש תפיסה תלותית ופסיבית אל מול הגלות ובעיותיה, ולהגביר את התחושה של שליטה ואחריות של האדם על מצבו.
יש שהצביעו על הקשר שבין תפיסה זו לבין העובדה שרבים מהאדמו"רים מחצר זו ראו בעין יפה את התנועה הציונית ואת הניסיון לשרש תודעה גלותית פסיבית.
בתקופה שבה הגיעה השפעתו לשיא הוכנס ר' ישראל למעצר ממושך ועבר חקירות משטרתיות, בשל החלק שאולי נטל בפסק הלכה שהביא להתרת דמם של "מלשינים" יהודים. לאחר תקופת מעצר ארוכה הצליח ר' ישראל לברוח אל הקיסרות האוסטרו-הונגרית, וקבע את מושבו בעיר סדיגורה. אט אט הצליח ר' ישראל לשקם את חצרו, ולבסוף זכה גם באזור רומניה ומזרח גליציה להשפעה רבה (סיפור: מהי הדרך).
ר' ישראל לא התבלט כלמדן. מעולם לא ראוהו לומד או מלמד, ומעטות התורות שנותרו ממנו. שיחותיו על פי רוב היו קטועות וקצרות ותפילותיו היו בצנעה. אורח חייו ואישיותו היו התורה שלימד, ולכך גם קשורים הרעיונות שנותרו ממנו.
בניו של רבי ישראל נהגו כולם אחריו באדמו"רות. שושלת רוז'ין-סדיגורא הייתה לאחר מותו לשש חצרות שהוקמו על ידי צאצאיו: בויאן, בוהוש, צ'רטקוב, הוסיאטין, שטפנשט וואסלוי. בדורות מאוחרים יותר אף התפשטה החסידות והתרחבה, וחצרות חסידיות מענפי רוז'ין השונים פעילים עד היום.
סיפורים בנושא ר' ישראל מרוז'ין:
-
זושא
גידוף של תועלת
למה לגמול רעה תחת טובה? ר' ישראל מרוז'ין גידף אדם שזה עתה נפטר ופירט את חטאיו, אף שהלה עשה לו טובה גדולה בחייו. הסיבה לכך מפתיעה: מטרתו הייתה לגמול חסד לאותו מת, ולהתוודות במקומו על חטאיו.
-
זושא
להיות יהודי גדול
על יהודי לזכור את הכוח שנמצא בידו ולהשתמש בו בעת הצורך, בלי להתבייש. כך מסביר הרבי מרוז'ין לאחר שהתבקש "לצוות" משהו על אלוהים בעצמו.
-
זושא
ברכה בכוס תה
כוס התה של ר' מאיר מפרימישלן עשויה לסייע לאישה הזקוקה לעזרה, והכול בגלל משחק מילים משעשע - תה = "תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים"
-
זושא
מעשה בארבעה ציירים
מדוע אהב המלך דווקא את הציור שנעשה על הקיר הרביעי שבהיכל ארמונו? והאם ל"ייחוס אבות" יש בכלל משמעות?
-
זושא
צדיק של אש
רבי זושא - גדול תלמידיו של המגיד או ה"בעייתי" שבהם? האם אפשר להיות תלמיד גם בלי לשמוע אות אחת מתורת הרב, ובאיזו מידה יש מקום ללהט הנפשי?
-
זושא
כיצד לזהות קדושה
ככל שמתגברת הקדושה כך היא נראית פחות כלפי חוץ, וסימני ההיכר שלה הם דווקא הצניעות והפנימיות. את ההוכחה לכך מביא הרבי מרוּז'ין מן התלמוד וממילות התפילה.
-
זושא
הרבי מסתרק
להסתרק מול כולם? הרבי מהוּסיַאטין סירק במסרק את זקנו ופאותיו, כדי ללמד את אנשי היישוב הישן בירושלים את חשיבותם של הניקיון וההקפדה על המראה החיצוני.
-
זושא
ללמד זכות בבית דין של מעלה
היכן נמצא הצדק? האם הוא נמצא בשמים או בארץ.
-
זושא
מחכים לצימעֶס
מדוע בכה הכפרי בתפילה? האם ניתן לפרש את הסיפור בדרך אחרת מהצפוי?
-
זושא
מהי הדרך
איך הצילה ההליכה על החבל מעל הנהר את הנידון למוות, וכיצד אמורה עצתו לעזור לחברו?
-
זושא
חתנו של בעל הנס
האם ר' נפתלי מרופשיץ כזה חכם וכזה צדיק? שיחת רבנים הופכת למשל מלא הומור, שבו מתבררת חכמתו של ר' נפתלי דרך לעגו על עצמו.
-
זושא
ארמון הלווייתן
בסעודת פורים נהג ר' ישראל מרוז'ין לספר סיפור אגדה עממי, המקביל לסיפור המגילה. זהו סיפור על נקמתו של בנאי אחד במי שהרע לו, ועל ארמון קסום שבנה לווייתן במעמקי הים.