רבי ישראל (פרידמן) מרוּז'ין [פוהורביץ 1797 – סדיגורא 1850]
מייסד שושלת רוז'ין.
רבי ישראל נולד למשפחה חסידית מיוחסת ביותר. מצד אביו הוא היה נינו של המגיד ממזריטש, נכדו של ר' אברהם "המלאך", ובנו של ר' שלום שכנא. מצד אמו, חוה, היה ר' ישראל נינו של ר' נחום מטשרנוביל, מתלמידי הבעש"ט והמגיד ממזריטש (סיפורים: משלוש יוצא אחד, מידות של ייחוס.
אביו נפטר בעודנו ילד, ובשנת 1803, כשהיה בן שבע, אירסה אותו אמו לשרה, בתו של ר' משה הלוי אפרתי מברדיצ'ב, תלמיד חכם וגביר ידוע, וכעבור שש שנים נשא אותה לאישה. לאחר פטירת אחיו, נקרא ר' ישראל לשמש כאדמו"ר במקומו של אביו והוא בן 17 בלבד. תחילה כיהן כאדמו"ר בפוהורביץ, משם עבר לסקווירא, ולבסוף קבע את משכנו ברוז'ין.
מגיל צעיר מאוד התבלט ר' ישראל וזכה להערכה רבה מאדמו"רים רבים, ובהם רבי אברהם יהושע השל מאפטא (סיפור: החגורה נפלה). את חצרו ברוז'ין ניהל בגינוני מלכות ובפאר רב. הוא חי בבית מפואר ובו משרתים, להקת מנגנים ומרכבה מפוארת. אלפי חסידים נהרו לחצרו, וגם נכבדים ונסיכים גויים חלקו לו כבוד רב (סיפור: אריסטו צדק).
העושר המופגן והאצילות המהודרת שבה נהג היו חלק מניסיונו לזקוף את קומתם של היהודים בגלות וליצור מודל של אדם החי מתוך ביטחון ואיזון רגשי. אורח חייו היה ככל הנראה מצג של עושר וכבוד, גם אם לא היה ר' ישראל אדם אמיד באמת. מצג זה נועד לעודד את היהודים לשרש תפיסה תלותית ופסיבית אל מול הגלות ובעיותיה, ולהגביר את התחושה של שליטה ואחריות של האדם על מצבו.
יש שהצביעו על הקשר שבין תפיסה זו לבין העובדה שרבים מהאדמו"רים מחצר זו ראו בעין יפה את התנועה הציונית ואת הניסיון לשרש תודעה גלותית פסיבית.
בתקופה שבה הגיעה השפעתו לשיא הוכנס ר' ישראל למעצר ממושך ועבר חקירות משטרתיות, בשל החלק שאולי נטל בפסק הלכה שהביא להתרת דמם של "מלשינים" יהודים. לאחר תקופת מעצר ארוכה הצליח ר' ישראל לברוח אל הקיסרות האוסטרו-הונגרית, וקבע את מושבו בעיר סדיגורה. אט אט הצליח ר' ישראל לשקם את חצרו, ולבסוף זכה גם באזור רומניה ומזרח גליציה להשפעה רבה (סיפור: מהי הדרך).
ר' ישראל לא התבלט כלמדן. מעולם לא ראוהו לומד או מלמד, ומעטות התורות שנותרו ממנו. שיחותיו על פי רוב היו קטועות וקצרות ותפילותיו היו בצנעה. אורח חייו ואישיותו היו התורה שלימד, ולכך גם קשורים הרעיונות שנותרו ממנו.
בניו של רבי ישראל נהגו כולם אחריו באדמו"רות. שושלת רוז'ין-סדיגורא הייתה לאחר מותו לשש חצרות שהוקמו על ידי צאצאיו: בויאן, בוהוש, צ'רטקוב, הוסיאטין, שטפנשט וואסלוי. בדורות מאוחרים יותר אף התפשטה החסידות והתרחבה, וחצרות חסידיות מענפי רוז'ין השונים פעילים עד היום.
סיפורים בנושא ר' ישראל מרוז'ין:
-
זושא
להימלט מן הכבוד
איך ניתן לזכות בכבוד בלי להתקלקל במידת הגאווה? ר' משה מסַוְרָאן בחר להמאיס על עצמו את הכבוד. ר' ישראל מרוּזִ'ין התייחס לכבוד בדרך אחרת לגמרי.
-
זושא
מידות של ייחוס
החתונה שערכו לנכדיהם ר' ישראל מרוז'ין ור' הירש מרימנוב הפגישה בין שתי משפחות שונות מאוד זו מזו. משפחתו של ר' ישראל היא כנראה המשפחה המיוחסת ביותר בעולם החסידי, ואילו משפחתו של ר' הירש היא משפחת חייטים פשוטה. כיצד הכריזו השניים על ייחוס אבותיהם?
-
זושא
הגיהינום הנפלא של יוסל
מתי עדיף גיהינום? יוסל, החסיד ה"בדחן" בחצרו של רבי ישראל מרוז'ין, מעדיף להישאר חסידו של הרבי, אף שמבחינתו מצב זה הוא גיהינום.
-
זושא
מריבה בצחוק
מריבה כסגולה? בשל מה התחוללה מריבה בין ר' ישראל מרוז'ין ובין ר' משה צבי מסווראן? והאם תיתכן מריבה "בצחוק"?
-
זושא
לזעוק בשקט
האם אפשר לזעוק בלחש? ומה הסיבה שאין להתפלל בקול רם? רבי אברהם יעקב מסדיגוּרָה מבקר את מנהגם של החסידים האורחים המתפללים בקולי קולות, וטוען שתפילה שקטה היא לא פחות חזקה.
-
זושא
אם יש אהבה
מה בין תפילה ואהבת בני זוג? בעל אכסניה פשוט לימד את החסידים מה זאת אהבה ומה כוחה, ואף הוכיח להם כי הדבר קשור ביחס אל הזמן הנכון לתפילה.
-
זושא
כוסות רוח לעני
איך מועילות כוסות רוח לחובות כספיים?
-
זושא
המשפחה הקדושה מווינה
פגישתם של החסידים עם משפחה מופלאה של "אשכנזים" - יהודים מודרניים מהעיר וינה - לימדה אותם כי ייתכן שיש קדושה ואיכות במקומות בלתי צפויים
-
זושא
עיוור ליופי
מפני מה לא הצליח גביר עשיר לראות את יופייה של ארץ ישראל? הרבי מרוז'ין מסביר לו זאת בעזרת משל על בת גביר שנישאה לחייט.
-
זושא
מעיין הפלאים
כיצד זכה גוי עני בברכת הבעל שם טוב לעושר ולאריכות ימים? ומה רומז הבעש"ט בסימן שהוא נותן לגוי לאריכות ימים?
-
זושא
עם הפולקע ביד
במשל מלא הומור ולעג מדגים רבי ישראל מרוז'ין את מעלתם הנמוכה של המנהיגים בני זמנו. לדעתו של הרבי מרוז'ין, הצדיקים החיים היום אינם אלא חיקוי נלעג לדמותו של מנהיג אמיתי.
-
זושא
כוחו של ניגון
האם ניגון יכול להוות דרך מרכזית בעבודת ה', ואף להחליף את לימוד התורה?