רבי ישראל [הופשטיין] – המגיד מקוֹזְ'נִיץ [1733 אפטא – 1813 קוז'ניץ]
מחשובי האדמו"רים בפולין, דרשן ומקובל, מייסד חסידות קוז'ניץ.
ר' ישראל נולד למשפחה פשוטה וענייה. אביו היה כורך ספרים צנוע, ועד גיל מבוגר לא נולדו לזוג ילדים (סיפור: המחזורים הקרועים). על פי אחת המסורות החסידיות, זכו ההורים בבנם זה בזכות ברכתו של הבעל שם טוב שהעריך את צניעותם וטוהר לבם (סיפור: אשתי אהובתי בואי ונרקוד). לפי מסורות אלו כך קיבל המגיד מקוז'ניץ את שמו – ישראל – שהיה גם שמו של הבעש"ט.
כבר בצעירותו נודע ר' ישראל כ"עילוי" ומוכשר בלימוד התורה. מגיל צעיר מאוד אף נהג מנהגי פרישות וסגפנות.
בתחילה למד אצל רבי דוב בֶּער, המגיד ממֶזריטְש, ואחרי פטירתו הפך לתלמידו הקרוב של רבי אלימלך מליזַ'נְסק. תקופה מסוימת, לאחר פטירת אביו, התפרנס כ"מלמד" של ילדים בעיר פשיסחָה, ואחר כך השתקע בעיר קוֹזְ'ניץ שבפולין, שעל שמה הוא נקרא. יחד עם חברו, החוזה מלוּבְּלין, היה ר' ישראל ממפיציה העיקריים של החסידות בפולין.
ר' ישראל היה "מגיד", כלומר דרשן מחונן המתפרנס גם ממקצוע הדרשה וההוראה. דרשותיו הצטיינו בשלמות רטורית ובבהירות מעולה, על אף השימוש הרב שעשה בתורת הקבלה.
ר' ישראל היה נערץ מאוד בחייו, ונודע בדאגתו לצורכיהם של כל הפונים אליו. שמו יצא לפניו כבעל יכולת לרפא חולים, ובפרט לסייע לזוגות עקרים לזכות בילדים על ידי ברכותיו (סיפורים: הקטינקע, נסתדר בלי הרבי). בכך המשיך ועסק במה שעל פי המסורת עשה הבעש"ט להוריו העקרים. בשל עיסוקו זה אף זכה לכינוי "הבעל שם טוב השני".
המגיד מקוז'ניץ נודע כאדם חולני וחלוש. הוא בילה זמן רב במיטת חוליו כשהוא שרוי בחולשה רבה. למרות זאת, על פי התיאור החסידי, בזמנים של התלהבות ודבקות היה ר' ישראל מתגבר על חוליו וחולשתו ומתמלא כוח ותנועה (סיפור: הניגון המרפא).
ר' ישראל היה בקיא גדול בהלכה ובתורת הקבלה, ונהג לשאת ולתת עם גדולי ההלכה שבדורו בעניינים שונים. הוא טרח רבות בפרסום ספרי קדמונים, כתבי המקובלים שלפני האר"י, ובעיקר כתבי מהר"ל מפראג.
בתקופת מלחמת נפוליון היה ר' ישראל שותף, לצד חבריו החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימנוב, לתקווה שניצחונו של נפוליון יביא את המשיח. האגדה החסידית כורכת את סמיכות מיתתם של שלושת הצדיקים לניסיונם להחיש את הגאולה, ולהפוך את מלחמת נפוליון ברוסיה למלחמת גוג ומגוג. פרשה זו הייתה הרקע לספרו של מרטין בובר "גוג ומגוג", שהמגיד מקוז'ניץ הוא אחד מגיבוריו.
מתלמידיו הידועים: רבי יחזקאל טאוב מקוזמיר, מייסד חסידות מודז'יץ; רבי יצחק מאיר אלתר, מייסד חסידות גור; ועוד רבים אחרים.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, רבי משה אלייקים בריעה.
סיפורים בנושא המגיד מקוז'ניץ:
-
זושא
פורים שמח
השמחה והשכרות של חג הפורים גרמו לאדם כפרי, עני ומיוסר לשינוי גדול בחייו. הריקודים והאומץ שהפיחה בו שמחת פורים גרמו לו ולמשפחתו גם אושר וגם עושר.
-
זושא
מקווה של תקווה
יב באלולהאם מים יכולים לשנות גזֵרה? בעזרת טבילה במקווה גרם ר' לוי יצחק מבַּרדיטְשוב לחברו, שישנה את דעתו ויתפלל על בנו החולה, אפילו אם הדבר יגרום לו עצב בשעת התפילה.
-
זושא
נפוליאון נופל
בזמן שנפוליון ניהל מלחמה בצאר הרוסי, גם אדמו"רי החסידות נאבקו זה בזה במי לתמוך. המאבק הדרמטי ביניהם נסב על הדרך הנכונה אל הגאולה הלאומית.
-
זושא
בלי מתנות בבקשה
מדוע מסרב ר' פנחס לקבל את המתנה שנשלחה לו בדרך נס?
-
זושא
גם השם יתברך יכול
סיפור זה שם ללעג את התלות שמפתחים בני אדם בצדיקים ובבעלי סגולות וכוחות, ומתריע על הסכנה שבהערצת אדמו"רים
-
זושא
קשה להיות רבי
המגיד מקוז'ניץ טוען כי סמכות ומנהיגות אינן כרוכות רק ביוקרה ובכבוד, אלא גם באחריות כבדה ובמעורבות רגשית בכאבו של הזולת והציבור כולו.
-
זושא
מה עשיר צריך לאכול?
איך עשיר צריך לנהוג? האם עליו לחיות חיי פאר או דווקא חיים צנועים? העשיר בסיפור חשב לתומו שעליו לצמצם את הפערים בינו לבין העניים, אך המגיד מקוז'ניץ הוכיח אותו על כך.
-
זושא
נסתדר בלי הרבי
מה צריך לעשות זוג עקר כדי לזכות בבן? מדוע ברכה של הרבי אינה מספיקה?
-
זושא
אתן לך קדחת
מתי משפט של הרבי דוגמת "אתן לך קדחת" יכול להתברר למעשה כברכה? הייתכן ש"קללה" תתגלה כברכה?
-
זושא
הניגון המרפא
כיצד ניגון מרפא? המגיד מקוז'ניץ נרפא ממחלה קשה בעזרת ניגונים ששרו לפניו שני חסידים. הניגון והמוזיקה החזירו אותו אל העולם הזה ואל המקומות הרוחניים שאליהם טרם הגיע.
-
זושא
המחזורים הקרועים
הציבור מתנגד לחזן ומרעיש בכוונה בתפילה, אך כורך הספרים הצנוע לא שם לב לכך. כיצד זכה כורך ספרים עני שייולד לו בן כמגיד מקוז'ניץ הנודע? ומדוע לא הבחין במהומה שהתחוללה בבית הכנסת?
-
זושא
פיתוי בדרך
האם סיפור הפיתוי היה או שמא רק דמיון היה?