"היהודי הקדוש" מפשיסחה (ר' יעקב יצחק רבינוביץ') [פשדבורז' 1766 – פשיסחה 1813]
מייסד חסידות פְּשיסחָה
רבי יעקב יצחק היה נצר למשפחת רבנים, והתפרסם כבר מצעירותו כלמדן. תחילה למד אצל רבה של עירו פשֶדבוּרז' ואחר כך באַפּטָא ובישיבות נוספות.
באפטא פגש ברבי משה לייבּ מסַסוֹב שקירבו אל הדרך החסידית. רבי דוד מלֶלוֹב צירפו אל חוג תלמידי החוזה מלוּבּלין, והחוזה הפך לרבו המובהק. ככל הנראה קיבל את הכינוי "היהודי הקדוש"( או בקיצור "היהודי") כי שמו היה זהה לשמו הפרטי של רבו החוזה, יעקב יצחק, והחסידים נמנעו מלהזכיר את שם רבם.
החוזה ראה בו את יורשו וממשיך דרכו, ועוד בהיותו בחצר בלובלין החל במצוות רבו לשמש כאחראי וכמורה של החסידים הלמדנים הצעירים שנכחו במקום.
עד מהרה התברר כי דרכו של "היהודי" שונה מאוד מדרכו של רבו הנערץ, החוזה. בעוד החוזה הדגיש את הקרבה אל הבורא, את ההתלהבות ואת היסוד המיסטי, "היהודי" הדגיש דווקא את העבודה והעמל – בעיקר את המאמץ של לימוד התורה – על פני ההתלהבות וההישגים הרוחניים והרגשיים (סיפור: שכחה). בנוסף, דמותו של החוזה סחפה רבים – פשוטי עם ותלמידי חכמים. אך "היהודי" היה תלמיד חכם למדן, ששאף להחזיר את העיון התלמודי אל החצר החסידית, והחבורה שהתקבצה סביבו הייתה מורכבת מקבוצת עילית של תלמידי חכמים בלבד.. יחד עם הקבוצה הזאת פיתח היהודי הקדוש את הדרך הפשיסחאית, המבוססת על למדנות, עמל ומאמץ, בלי ציפייה ל"השגות" ולתובנות רוחניות. בניגוד לדגש על אהבת השם ללא גבול שהייתה בחצרו של רבו, הדגיש "היהודי" את "יראת השמים" ואת החכמה והעמל. כמו כן הצניע "היהודי" את העיסוק ב"מופתים" ובנסים, שהיה מרכיב מרכזי בחצר שבלובלין (סיפור: הנבואה שלא התקיימה).
הבדלים אלו הובילו לכך שלבסוף פרש היהודי הקדוש יחד עם קבוצת תלמידים בכירים מחצרו של החוזה, והם הקימו את החצר בפשיסחה. למרות המתח שביניהם, נותר "היהודי" תלמידו של החוזה, ואף שב לתקופות ממושכות אל החצר שבלובלין.
"היהודי" תואר כאדם גדל גוף ובעל כוח פיזי רב, שאת כל מאמציו הפנה ללימוד התורה ועבודת השם (סיפור: להרים את השַׁחַת). כך גם חינך היהודי את תלמידיו למאמץ מתמיד ללא ציפייה לגמול (סיפור: רוצה ורוצה).
"היהודי" נפטר בגיל צעיר, עוד בחיי רבו. בעיני החסידים, מותו בשנות מלחמות נפוליון נכרך במאמץ המשיחי שליווה את החסידות בשנים אלו. באותן השנים נפטרו מורים חסידיים רבים, ומותם קשור בתודעה החסידית למאבק פנים חסידי על דמותו של נפוליון כמי שמקרב את הגאולה או מונע את התקרבותה.
אחרי מותו, מילא את מקומו בנו, ירחמיאל, אולם מרבית חסדיו נהו אחר תלמידו, רבי שמחה בונם מפשיסחה, שהיה לממשיך דרכו. בין תלמידיו נמנו גם רבי מנדל מקוצק, ר' יצחק מוורקי ור' יששכר בר מרדושיץ.
תורותיו של היהודי לוקטו בספרים "נפלאות היהודי", "תפארת היהודי" ו"תורת היהודי".
סיפורים בנושא היהודי הקדוש מפשיסחה:
-
זושא
צדיקים של שקר
המשיח ילמד את החסידים כי אסור להיות חסידים שוטים. על כל אדם לקחת אחריות ולבדוק בעצמו את רבותיו, כדי לדעת מי מהצדיקים הוא אכן כזה ומי לא.
-
זושא
אהבה חדשה
דווקא יום טוב שני - זה הנחגג בחוץ לארץ ומסמל את הגלות - יכול להעיד על אהבה. שהרי אהבה מתגברת דווקא על רקע פיוס ופתרון של משבר
-
זושא
זו דרכי
מדוע עזב ר' מנחם מֶנדל מקוֹצק את החוזה ללא רשותו? ר' מנחם מנדל עוזב את רבו, החוזה מלוּבּלין, ומגלה את תכונות אופיו - עצמאות, תקיפות ובוז לעיסוק ב"מופתים" וברוח הקודש
-
זושא
שהחסידים יחלמו
מי יכול להיות מנהיג? מי בוחר באדם מסוים להנהיג? היהודי הקדוש מפשיסחה מסביר לחסיד שרוצה להנהיג שרק ציבור שהולך אחרי אדם הופך אותו למנהיג.
-
זושא
דרישת שלום
מהן חדשות? לא רק סיפורי רכילות ופוליטיקה. לפעמים הידיעה שמישהו במקום רחוק חולק אתנו משהו חשוב היא חדשות.
-
זושא
היום שאחרי החסידות
כל מנהיגות בהיסטוריה של עם ישראל מיצתה את עצמה ופינתה את מקומה למנהיגות שאחריה. היהודי הקדוש תוהה וחושש מה יהיה אחרי שרבני החסידות יאבדו את כוחם המוסרי.
-
זושא
רועד בחושך
תעצומות נפש יכולות להיות עניין להתגאות בו, ולכן מעדיף היהודי הקדוש מפשיסחה להסתיר אותן מעין הציבור. בכך מגלה היהודי הקדוש לא רק צניעות אלא גם שליטה מוחלטת ברגשותיו.
-
זושא
שמא יבוא המשיח
מתי יבוא המשיח? ר' שמחה בונים חשב כי בכל רגע הוא עשוי לבוא, ואף התכונן לכך.
-
זושא
תפילה ליין
כאשר העיר פְּשִׁיסְחַה הייתה בתענית בשל מחלתו של היהודי הקדוש, נכנס איכר לבית המרזח והתפלל שהיהודי הקדוש יבריא כדי שייגמר הצום והוא יוכל לשתות כוס יי"ש
-
זושא
אינך יכול להיות רבי
ר' שמחה בונים מפשיסחה רואה שרבו, היהודי הקדוש, אינו עוזר לאדם שמבקש עזרה, ומחליט "לפטר" אותו
-
זושא
משאול תחתיות ועד לרקיע
כאשר מתעוררת מחלוקת על דרכו של ר' שמחה בונים מפשיסחה, מי שמעיד לטובתו הוא דווקא המתחרה שלו, ר' ירחמיאל מפשיסחה
-
זושא
דרשה במחלוקת
מהו לימוד תורה? האם רק מה שכתוב בספרים? יראת החטא של החוזה מלובלין מביאה אותו לדרשות שנויות במחלוקת