החסידות בנויה במודל חברתי של אדמו"ר וחסידיו. האדמו"ר מהווה עבור חסידיו 'צדיק' בעל מעלה רוחנית, אבל גם 'מורה' המלמד כיצד ראוי לחיות ולהתנהג. לכן רבים מן הסיפורים החסידיים נוגעים בשאלות חינוכיות ומכילים תובנות רבות אודות היחס הרצוי שבין מורה ותלמידיו.
כך למשל, בסיפורים חסידיים רבים מתואר כיצד המורה-האדמו"ר מעודד את התלמיד להתנתק מן התלות בו ולהתמודד בכוחות עצמו, על מנת שיגדל ויתפתח.
בסיפורים אחרים מתואר תפקידו של המורה כמי שעליו "לרדת" אל עולמו של התלמיד, כדי שיוכל לסייע לו להשתנות. מורים חסידיים אחדים נהגו לגעור בתלמיד כדי לזעזעו (כמו בסיפור 'לבזות תלמיד'), ואילו אחרים נהגו דווקא בדרכי נועם.
באחת מן האמירות הידועות המיוחסות לרבי מצאנז, תיאר הרבי כיצד הוא עצמו "תועה ביער", ולמרות זאת תפקידו להדריך את תלמידיו כיצד לא להיכשל במקומות שנכשל הוא (הסיפור 'בדרך זו אל תלכו').
בסיפורים חסידיים רבים מתוארת ההשפעה האדירה של המורה-האדמו"ר על חסידיו. התלמיד חש את המורה בתוכו, בתוך לבו. הוא עומד לנוכח המורה כל חייו, גם בלי הקִרבה הפיזית והישירה אל דמותו של הרבי ('בלוויית רבי הייתי רק אני'). לא רק התלמיד זקוק למורה-הרבי, אלא גם הרבי זקוק לתלמידיו והוא תלוי בהם ('הציפור שלא נתפסה'). בסיפורים אחדים מודגש כי התלמידים לומדים מן המורה לא רק את מה שהוא אומר בצורה מפורשת, אלא מכל המכלול של נוכחותו, אישיותו והתנהגותו. אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש תיאר כי לא בא אל רבו אלא כדי ללמוד ממנו כיצד לגרוב גרביים. סיפורים נוספים עוסקים בדילמה, כיצד יכול המורה לשמור על צניעותו למרות התלמידים הכרוכים בו, ומתוך איזו עמדה נפשית עליו לעמוד לפניהם ('למה באים אלי'). וכך, מתוך גישות שונות מציגים סיפורי החסידים את היחסים רבי הפנים שבין מורים ותלמידיהם, וכן גישות חינוכיות מגוונות.
סיפורים בנושא:
-
זושא
לב טוב
מה עדיף? תום הלב או שכל חריף וידיעות נרחבות?
-
זושא
הרבץ בסוסים
מדוע התעכב ר' שניאור זלמן שנה נוספת, ולא חזר אל ביתו? שיחה מסתורית בינו ובין ר' אברהם, המכונה "המלאך", גרמה לו לעצור ולחזור אל בית רבו.
-
זושא
לפני עיוור
בהומור ובציניות רומז ר' נפתלי מרופשיץ לרבו, החוזה מלובלין, כי אפילו הרבי עלול להיכשל בגנֵבה
-
זושא
האוֹקס
מדוע קילל הרבי את תלמידו, וכיצד הגיב ר' נפתלי למילים שהטיח בו רבו?דרמה מתוחה ומורכבת המתרחשת בעת פגישתם החוזה מלובלין ותלמידו ר' נפתלי.
-
זושא
תורה חדשה
רבי נפתלי מרופשיץ מפרש בפני תלמידיו את הפסוק "וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין" ממסכת אבות, ואומר כי מסעותיו של רבם, הרבי מרימנוב, עוד ייכתבו בספר. ולא רק בספר שלו אלא של כל אדם. מה בא ר' נפתלי לרמוז בפירוש זה?
-
זושא
מהי הדרך
איך הצילה ההליכה על החבל מעל הנהר את הנידון למוות, וכיצד אמורה עצתו לעזור לחברו?
-
זושא
צחוקים בחבורה
מדוע לא עמד רבי נפתלי מרוּפּשיץ בהסכם שלפיו אסור לו לומר בדיחות ולהצחיק את הציבור? האם לא רצה את הפרס שהוצע לו - להיות כמו רבו החוזה מלוּבּלין?
-
זושא
השד האוחז בספר
מדוע הבעש"ט לא זיהה את דבריו בכתבי תלמידו? מה קורה לדברים שבעל פה כשהם הופכים לתורה שבכתב?
-
זושא
השל"ה בברוגז
כיצד "הופיעה" בבית המדרש של ר' נפתלי מרופשיץ נשמתו של תלמיד חכם חשוב שהלך לעולמו, וכיצד ר' נפתלי - איש ההומור והצחוק - אינו מהסס להציג באופן נלעג את רבו, החוזה.
-
זושא
הרב השובב
מדוע רכב רבי קלונימוס קלמן על גדי שראה ברחוב, וכיצד הגיבו לכך תלמידיו שהיו מבוגרים ממנו בשנים רבות?
-
זושא
שני משה'לך
שני אנשים ששמם משה מוצאים שפה משותפת בעולם התשובה
-
זושא
כבודו של המלמד הראשון
הר' מקוצק חוזר לעיר שבה גדל ובוחר לבקר דווקא את הרב שלימד אותו את הבסיס - אותיות וקריאה בחומש, ולא את הרב שלימד אותו פירושים מתקדמים.
