מהמצוות המרכזיות והחשובות ביהדות.
לימוד תורה הוא מצווה יסודית בדת היהודית. במקרא הציווי הזה מוזכר כמה פעמים, וכן כתוב כי יש לשנן את התורה בכל עת ולהנחילה לדורות הבאים. במשך כל הדורות לימוד תורה נחשב כערך יהודי מרכזי, ונתפס לא רק כמצווה אלא כערך עליון וראשון בחשיבותו.
כבר מתחילת דרכה של החסידות ניכר כי ראשי החסידות מתייחסים באופן שונה וחדש לנושא לימוד התורה ומקומו בחיי האדם. בסיפורים ובאמירות רבות טענו גדולי החסידות כי ידיעת התורה והעיסוק בלימוד התורה אינם מספיקים, אלא יש להוסיף עליהם ערכים יסודיים אחרים - קִרבה אל הבורא, תיקון הנפש, תיקון ההתנהגות ושמחה. בסיפורי חסידים רבים מופיע כי אפילו תלמידי חכמים עשויים להתגלות כמי שלא תיקנו את נפשם, ולפיכך מעלתם פחותה מאדם שלא למד אבל נפשו נקייה ושלמה יותר. ואכן, רבים ממורי החסידות במשך הדורות לא נודעו דווקא כתלמידי חכמים, ולמרות זאת זכו להערכה ולהערצה של חסידים רבים, ובהם גם רבנים ותלמידי חכמים. כך למשל, חלק מתלמידיו של הבעל שם טוב היו ככל הנראה תלמידי חכמים גדולים ממנו, ולמרות זאת ראו בבעל שם טוב את מורם ורבם.
רבי זושא לדוגמה, לא נודע כתלמיד חכם, אך מתואר בסיפורים רבים כמי שלא נופל במעלתו מתלמידי חכמים נודעים ואפילו לא נופל מן הגאון מווילנה שנודע בגדלותו בתורה. גם המושג "לימוד תורה" התרחב בחסידות, וכלל את הדרך שבה יש לעבוד את הבורא, כולל התבוננות כיצד חי הצדיק, והליכה בדרכים טובות וישרות. בשל כך המתנגדים לחסידות סברו שהתנועה פוגעת בערך לימוד התורה, וזו הייתה אחת מן הסיבות המרכזיות למאבקם בחסידות.
עם זאת, החסידים לא הפסיקו ללמוד תורה, ורבים ממורי החסידות היו תלמידי חכמים נודעים או רבנים. בקרב חסידי פולין נודעו קבוצות אחדות שהצטיינו במיוחד בלימוד התורה, ואף ביקרו את החסידים המזלזלים בלימוד. כאלו היו החסידים מענפי פשיסחה, קוצק, גור ועוד. ואכן, בדורות האחרונים של החסידות העמידה התנועה רבנים ידועים, פוסקי הלכה ותלמידי חכמים רבים.
סיפורים בנושא:
-
סיפורי חז״ל
הכול תלוי באמון
אדם אחד בא להתגייר ואינו רוצה לקבל את התורה שבעל פה. שמאי דוחה אותו ואילו הלל מוצא דרך מעניינת לקבל אותו
-
הזוהר והקבלה
לא לוותר על רבי יצחק
מלאך המוות מגיע לקחת עימו את רבי יצחק' אבל רבי שמעון בר יוחאי מוחה על לקיחת תלמידו ומשיג לו ארכה ללימוד תורה
-
הזוהר והקבלה
לבנות קן במדבר
רק כאשר הסכים להכיר בעושרו, הצליח גיבור סיפורנו לְפנות זמן לעולם הרוח
-
סיפורי חז״ל
אל תבוא הביתה
רב יוסף נשלח לתקופה ארוכה של לימודים, וכאשר הוא בא לביקור לפני סוף התקופה הוא זוכה לקבלת פנים קשה מצד אביו. דרמה משפחתית בערב יום הכיפורים
-
סיפורי חז״ל
שנות החינוך האבודות
רבי חמא בר ביסא שב לביתו אחרי 12 שנה של לימוד תורה בבית המדרש, ומגלה שאיבד שנים של לימוד תורה עם בנו
-
סיפורי חז״ל
כל התורה על רגל אחת
אדם אחד בא לחכמים הלל ושמאי, ומציע להתגייר בתנאי שהם יְלמדו אותו את התורה כשהוא עומד על רגל אחת. סיפור על דחייה וקבלה.
-
סיפורי חז״ל
פרסני ככלב וכעורב
רבי חילק ממחסניו לנזקקים בשנות הבצורת, אך התנה את החלוקה בלימוד תורה. כיצד תלמידו רבי יונתן בן עמרם הביא לשינוי בעמדתו?
-
סיפורי חז״ל
החכם שנאלם
לוי בן סיסי מתמנה לרב בעיירה סימוניה, אך לא מצליח לענות על שאלות תושבי המקום. מתברר שהוא יודע לענות, אבל שהכבוד הרב שעשו לו השכיח ממנו את לימודו
-
סיפורי חז״ל
אורחו של רבי ינאי
רבי ינאי מזמין אורח שהוא חושב לתלמיד חכם, ומבזה אותו כשמתגלה שטעה. כשהאורח תובע את עלבונו מתגלה שיש הרבה מה ללמוד ממנו
-
סיפורי חז״ל
נשיא במחלוקת
רבן גמליאל הזקן מודח מן הנשיאות, והיחיד שמתאים להחליפו הוא רבי אלעזר בן עזריה הצעיר. כך השתנה בית המדרש
-
ימי הביניים
קוראים לי חגיגה
חסיד מתבודד הקדיש את עצמו ללימוד מסכת חגיגה, ואחרי מותו בבדידות באה מסכת חגיגה וחלקה לו כבוד
-
זושא
לעשות רוח
"רוח הקודש" בלי "קודש" היא סתם "לעשות רוח". במשחק מילים כזה מתאר רבי חסידי את עצמו, וזאת כדי לומר שלימוד התורה אינו מספיק, אלא צריך "קדושה" וערך מוסף