תשובה לכולם
הרב דוויק הכהן עונה בשנינות לאדם שחיפש דרך להתחמק מתענית ותשובה
קהל רב נאסף לשמוע את דרשתו של הרב דוויק הכהן בשבת תשובה (השבת לפני יום הכיפורים). הרב דיבר על תיקון ותשובה, והמריץ את השומעים לתקן את דרכיהם ולעשות תשובה בימים מיוחדים אלו.
בדרשתו סיפר הרב את סיפורו של התנא אלישע בן אבויה, המכונה "אחר", שנטש את היהדות משום ששמע קול שיצא מקודש הקודשים וקרא: "'שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים' – חוץ מאחר". אך הגמרא מציינת שטעות הייתה בידו, ואפילו הוא יכול לחזור בתשובה ולהתקבל.
בסיום השיעור ניגש אחד מבני הקהילה ושאלה בפיו:
"כבוד הרב, אני איש חלש, והצום קשה עליי מאוד. אך אני רוצה מאוד להתכפר ביום הכיפורים עם כל הקהל. כיוון שאני עשיר, חשבתי לשלם למישהו אחד שיצום במקומי, וכך יוציא אותי ידי חובה."
ברוח דרשתו השיב לו הרב דוויק "אי אפשר! הלוא כבר נאמר: 'שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים' – חוץ מאחר". אחר אינו יכול לעשות תשובה במקומך!
בשני חלקי הסיפור משתמש הרב חיים שאול דוויק הכהן באותו הציטוט מן הגמרא אך בצורה הפוכה. בדרשתו הוא מצטט את המשפט "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים – חוץ מאחר" ומסביר שהמשפט ביטא את קולו הפנימי של אלישע בן אבויה, אך היה שגוי. לאחר השיעור הוא עונה לשאלתו של העשיר בצורה הפוכה: הוא מייחס את אותו המשפט לחכמים, ומסתמך עליו כדי לדחות את הרעיון שהציע העשיר.
מדוע הפך הרב דוויק את המשפט על פניו?
נראה שלמרות ההיפוך, המסר שמביע הרב דוויק זהה בשני המקרים: גם אלישע בן אבויה וגם העשיר שניסה להתחמק מן הצום מבקשים להימנע מתשובה ושינוי: אלישע בן אבויה סבור שעולם התשובה נעול בפניו, והאיש שפנה לרב דוויק מבקש שמישהו אחר יצום ויעשה תשובה במקומו. אם כן, למרות השימוש ההפוך, עמדתו של הרב דוויק עקבית; הוא מלמד שהכול חייבים לתקן את עצמם ולהשתנות לטובה.
הניסיון להתחמק משינוי עמוק בחיים טבוע בכולנו, ופנים רבות לו. שבת תשובה המקדימה את יום הכיפורים היא הזמן לזכור שכולנו נקראים לשוב ולתקן את עצמנו בשנה החדשה.
