תרופות ונסים
רופא החסיד דוקטור חיים דוד מפייטרקוב מתאר את מצבם של חוליו לפי נוסח הברכה שבתפילת שחרית: "בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת."
הרופא החסיד, דוקטור חיים דוד מפייטרקוב, היה מתאר את מצב החולה לפי שבחי האל שבברכה שלפני קריאת שמע בשחרית: "בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת."
כשבא לחולה וכתב לו מרשם לתרופה, בירך במילים "בּוֹרֵא רְפוּאוֹת."
כשבא בפעם השנייה ומצב החולה לא הוטב, הורה לומר תהלים בתפילה לרפואתו – "נוֹרָא תְהִלּוֹת."
מכאן ואילך אמר "אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת."
דוקטור חיים דוד, הרופא החסיד, נולד למשפחה מתבוללת וחזר בתשובה בבגרותו בהשפעתו של רבי דוד מלֶלוֹב. הוא היה דמות מיוחדת בעיני החסידים שנטו לשלול את המדע המודרני. כרופא מחד, וכחסיד מאידך, עמדתו הייתה מורכבת ולא ברורה בעיני בני תקופתו: הרפואה אמנם יכולה להציל את חיי החולים, אבל עם כל ההשתדלות האנושית הרפואה היא מאלוהים. כל מצב רפואי מופנה בסופו של דבר לתפילה, בין אם מדובר במצב שבו תרופה יכולה לסייע ואז צריך להודות עליה לאלוהים, בין אם מדובר במצב שבו צריך להתפלל, ובין אם מדובר במצב שנותר רק לצפות לנסים ונפלאות.
