
תיקון נשמתה של צפרדע
הבעש"ט מסייע לתלמיד חכם שהפך לצפרדע ענקית. מתברר שהכול התחיל בגלל חטא קטן, שגרם לבסוף לאיש לעבור על כל התורה כולה
פעם אחת נכנס הבעל שם טוב במחשבה עמוקה מאוד, והלך מתוך התבוננות זו שלושה ימים ושלושה לילות, בלי שידע כלל מהליכתו. לבסוף ראה והנה הוא במדבר גדול, רחוק מאוד ממקומו. לפלא היה הדבר בעיניו שתעה ובא למדבר זה, וידע כי יש סיבה לכך.
בתוך כך, באה לפניו צפרדע גדולה עד מאוד, עד שכמעט לא הכיר איזו ברייה היא. שאל אותה הבעש"ט: "מי את?" ענתה הצפרדע: "תלמיד חכם אני, והתגלגלתי בצפרדע זו."
וכך סיפרה הצפרדע: "חמש מאות שנים אני מגולגלת בגוף זה, ואף שהאר"י הקדוש מצפת תיקן את כל הנשמות, אותי הרחיקו למקום שאין בני אדם מצויים כדי שלא יתקנו את נשמתי, וכל זאת בגלל גודל פשעיי."
שאל הבעש"ט: "ומה היו פשעייך?"
ענתה הצפרדע ואמרה: "פעם אחת זלזלתי בנטילת ידיים, ולא נטלתי את ידיי כראוי." וכך אירע הדבר: לאחר שחטא קטרג עליי השטן.
אמרו לשטן כי אין להאשים אדם בעבֵרה אחת, אלא אם יצליח ויכשילוֹ בעברה אחרת, בבחינת "עֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה" (משנה, אבות, פרק ד משנה ב). אם ייכשל – יחשיבו לו גם חטא זה, ואם יזכור את השם ולא ייכשל – יימחל לו גם חטאו הראשון.
ניסה אותו השטן בעברה אחרת ונכשל בה ולא עמד בניסיון. כך שנה ושילש עד שעבר כמעט על כל התורה כולה. נפסק דינו בשמים לדחות אותו ולא לקבל אותו אף אם יעשה תשובה.
אמנם "שערי תשובה לא ננעלו", ואם היה דוחק ונכנס היו מקבלים את תשובתו, ואין דבר העומד בפני התשובה, ובכל זאת גרמו חטאיו לכך שירחיקו אותו ולא תינתן לו ההזדמנות להרהר בתשובה. לפיכך נעשה שיכור גדול, עד שלא היה לו פנאי להתבונן ולשוב, וכך עבר על כל העברות שבעולם.
ומכיוון שחטאו הראשון היה במים – שלא נטל את ידיו, לאחר שמת נגזר עליו להתגלגל בצפרדע, שהיא תמיד במים. עוד נגזר עליו להיות במקום שאין בני אדם מצויים שם, כדי שלא יעבור שם יהודי ויברך או יחשוב מחשבה טובה, ובכך יחלץ את נשמתו של החוטא מגורלה.
אז עשה הבעש"ט תיקון לנשמתו של האיש, והעלה את נשמתו עד שנותרה הצפרדע מוטלת מתה.
צפרדע ענקית – יצור דוחה ומשונה – מתגלה כתלמיד חכם חוטא. הבעש"ט, המופיע בסיפורים רבים כמיסטיקן העוסק בתיקון נשמות ו"גלגולים", עורך "תיקון" לנשמה הכלואה בגוף הצפרדע, משחרר אותה ובכך מביא למות הצפרדע.
הסיפור מכיל יסודות חסידיים ויהודיים הנוגעים לעניין החטא והתשובה: חטא קטן עלול לגרור אחריו חטאים חמורים יותר, כמו שנאמר במשנה המצוטטת בסיפור – "עבֵרה גוררת עבֵרה"; דרך התשובה תמיד פתוחה, אך לעתים "מפריעים" לחוטא ומקשים עליו לחזור בתשובה; העונש קשור ודומה לחטא שגרם לו; ולבסוף – כשם שחטא קטן הביא את האיש לחטאים חמורים מאוד, כך פעולה חיובית פשוטה – יהודי המברך ברכה או חושב מחשבה טובה – עשויה לסייע מאוד לשינוי המצב הקשה.
נוסף לכך, הדימוי של תלמיד חכם שהופך לצפרדע מצביע על כך שהעובדה שאדם הוא "תלמיד חכם" ובקי בתורה אינה בהכרח מסייעת לו להיות אדם הגון וצדיק. בסיפור זה, דווקא דבר פעוט ופשוט מכריע את גורלו של האדם.
נטילת ידיים היא הלכה שלפיה יש לשטוף ידיים בהשכמת הבוקר ולפני אכילת הלחם. הלכה זו נפרשה והועמקה בתורות הסוד לאורך הדורות. ייתכן שיותר מרמז יש כאן בדבר חשיבותה של תורת הסוד לעומת שאר חלקי התורה, שמיוצגים על ידי התלמיד החכם. בממד הנפשי ניתן לומר כי נטילת הידיים מסמלת "ניקיון" ואישיות מוסרית ושלמה, וכי דבר זה חשוב יותר מידיעת התורה.