תורה חדשה
רבי נפתלי מרופשיץ מפרש בפני תלמידיו את הפסוק "וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין" ממסכת אבות, ואומר כי מסעותיו של רבם, הרבי מרימנוב, עוד ייכתבו בספר. ולא רק בספר שלו אלא של כל אדם. מה בא ר' נפתלי לרמוז בפירוש זה?
פעם אחת הורה רבי מנחם מנדל מרימנוֹב לתלמידו, רבי נפתלי מרוּפּשיץ, ללמוד את מסכת אבות עם החסידים. רבי נפתלי עשה כדבריו, וכשהגיעו לדברי המשנה "וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין" (אבות, פרק ב משנה א) פירש אותה ואמר לחסידים: "עוד ייכתבו בספר כל מסעותיו של מורנו, הרבי מרימנוב – כיצד היה תחילה בפּרוּסטיג ואחר כך ברימַנוֹב, ומה שעשה בכל אחד ואחד ממסעותיו ותחנות חייו. ולא רק מסעותיו של הרבי נכתבים בספר, אלא גם מסעותיו ותחנות חייו של כל אדם ואדם. על הספר הזה עוד יברכו כפי שמברכים על ספר תורה. ועל כך נאמר 'תורה חדשה מאתי תצא' (ויקרא רבה, שמיני יג, ג)."
ר' נפתלי מרוּפּשיץ מפרש את דברי המשנה "וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין" (אבות, פרק ב משנה א) כאמירה על כך שכל מעשיו של האדם ראויים להיכתב במין "ספר חיים" ואפשר להתייחס אליהם כתורה וללמוד אותם.
הוא פותח את הסיפור ברעיון שיכול להיות מובן לכל חסיד: מעשיו של הרבי הם תורה – לא רק הצלחותיו אלא גם כישלונותיו. כל תחנה ותחנה בחייו היא משמעותית ויש ללמוד ממנה. אך ר' נפתלי אינו מסתפק בכך, וממשיך ואומר כי כל אדם ראוי לסֵפֶר כזה, ההופך לספר קדוש שיש לברך עליו.
בחסידות אכן מקובל להתייחס למעשיו היומיומיים של הרבי כפעולות קדושות וסמליות. כאן מרחיב ר' נפתלי ואומר כי ראוי ללמוד ולפרש גם את קורות חייו של כל אדם. האדם צריך להיות מודע לכך שכל מסע ותחנה שעבר בחייו אינם מקרה של מה בכך אלא "תורה" שיש ללמוד ממנה.
