שמחה שלמה
מתי השמחה שלמה? רשב"י עורך סעודה לכבוד הגעתו של אלעזר בנו למצוות, ובסופה הוא מוצא לו שידוך, אך לא עם האדם הצפוי
רבי שמעון בן יוחאי הזמין את החכמים בעלי המשנה לסעודה גדולה שערך להם, וקישט את ביתו בכלים יקרים.
הושיב את החכמים בצד אחד, וישב הוא בצד השני, והיה שמח במיוחד.
אמרו לו: מדוע אתה שמח ביום זה יותר מבשאר הימים?
אמר להם: משום שביום הזה ירדה לעולם נשמה קדושה ועליונה עבור אלעזר בני, ובסעודה זו שמחתי תהיה שלמה.
הושיב את אלעזר בנו לידו ואמר לו: שב בני, שב, שביום זה תהיה קדוש ותזכה לחלקם של קדושים.
אמר רבי שמעון דבר תורה, ואש סבבה את הבית.
יצאו חכמים, ראו עשן שהיה עולה מן הבית כל אותו היום.
בא רבי יוסי בן רבי שמעון בן לקוניא, מצא את החכמים שהיו עומדים מחוץ לבית ותמהים.
אמר להם: מדוע אתם עומדים כאן?
אמרו לו: ראה! עשן עולה מביתו של רשב"י, משום שהיום מכתירים את אלעזר בכתר הקדוש.
ראו חכמים את האש שסבבה את אלעזר ואת רבי שמעון אביו.
ישב שם רבי יוסי בן רבי שמעון בן לקוניא עד שהלכה האש, ונכנס אל רבי שמעון ואלעזר בנו.
אמר להם: הכתר הזה והסודות הללו נעלים על הכול, אבל השמחה עדיין צריכה להיות שלמה.
אמר רבי שמעון: ומה היה בדעתך?
אמר רבי יוסי: הבה נשיא את בתי לאלעזר בנך.
אמר רבי שמעון: יהא כך.
קראו לחכמים ונתן לו את בתו.
ישבו שם שלושה ימים ועסקו בתורה ולא הניחו סוד מן התורה שלא לימד אותם רבי שמעון.
רשב"י עורך לאלעזר בנו מסיבה, כנראה ביום ההולדת ה-13 שלו, שמטרתה להכניס את הבן אל תוך מעמד החכמים, אך בסופה הוא בוחר לחתן אותו דווקא עם בתו של מי שמגיע מבחוץ ולא נמנה על המעגל הפנימי של החכמים בעלי המשנה. כאשר אש סובבת את הבית, החכמים נשארים מבחוץ וצופים באש בהשתאות אבל גם ביראה. רבי יוסי בן רבי שמעון בן לקוניא מחליט להיכנס פנימה על מנת להגיע למקור האש ולפגוש את רשב"י באופן בלתי אמצעי, ומייד בפגישתם מסכימים השניים להשיא את הבן אלעזר לבתו של רבי יוסי.
כניסתו המפתיעה של רבי יוסי אל הבית מבדילה ומייחדת אותו מיתר החכמים שבוחרים להישאר לעמוד מרחוק. אפשר לפרש שבבחירה להשיא את בנו דווקא לבתו של רבי יוסי מלמד רשב"י ששלמות והשלמה מתרחשים דווקא כאשר ישנו חיבור בין שני חלקים שאינם דומים זה לזה, וכי השמחה שלמה כאשר מצליחים לקרב בין שני צדדים שונים זה מזה היוצרים צירופים חדשים. מוטיב זה קיים בסיפורים רבים בזוהר שבהם מתפלאים החכמים לגלות שדווקא מי שהגיע מחוץ לחבורה מתגלה כמי שנושא איתו חוכמה או סגולה ייחודית.
לפי פירוש זה, אילו רבי אלעזר, שנולד אל תוך מעמד החכמים וגדל אליו באופן טבעי, היה מתחתן עם אחת מבנות אותה החבורה, לא היה בכך חיבור המביא דבר מה חדש לעולם. לכן רשב"י נענה מייד להצעתו של רבי יוסי בן רבי שמעון בן לקוניא שמגיע מחוץ למעמד החכמים. החיבור שנוצר בסיפור בין מי שנמצא בפנים לבין הבא מבחוץ, הוא זה שהופך את השמחה לשלמה באמת.