של נעליך
המנהיג הוא מי שיש לו כוחות, אך אם ברצונו להנהיג הוא צריך ללמוד להיזהר מלהשתמש בכוחות האלה לרעה.
פעם אחת שמע רבי צבי אלימלך מדִינוֹב שאנשים הוציאו את דיבתו רעה באוזני רבי נפתלי צבי מרוּפּשיץ. מה עשה? נסע לרופשיץ בזמן שידע שמתנגדיו נעדרו מהעיר.
כאשר בא, קרבו ר' נפתלי והכניסו אליו הביתה, ואמר לו: "כל דבר בעולם – בין אם צומח חי או אדם מדבר – רק חִיוּת הקדושה שיש בו נותנת לו את קיומו, ובצאת הקדושה ממנו יתבטל קיומו. רואה אתה את הכוס שעל השולחן? אני יכול להוציא ממנה את חיותה ותהיה כאפר ממש." ומיד כשסיים ר' נפתלי את דבריו הפכה הכוס לעפר הארץ.
הבין ר' צבי אלימלך את האיום שבדברי הרבי ונבהל. לכן פתח ואמר: "ידועים לנו דברי המשנה על חכמים שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ' (אבות, פרק ב משנה י) ואף על פי כן צריך החכם ללמוד את דברי ה' למשה רבנו 'שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ' (שמות ג, ה). ראשי התיבות של נע"ל הם נשיכה, עקיצה לחישה, ומה אומר ה' למשה? למרות שיש לך כוחות לנשוך ולעקוץ וללחוש, אם אתה רוצה להיות מנהיג לעדה אל תהיה רגיל להשתמש בכוחותיך נגד בני ישראל."
תחילת הסיפור נראה שהוא עוסק במעשים המיוחסים לרבי צבי אלימלך מדינוב. כשנודע לרבי צבי שאנשים משמיצים אותו בפני ר' נפתלי מרופשיץ, הוא מחליט לנסוע לרבי נפתלי כדי לטהר את שמו. ר' נפתלי נודע כמי שיש לו כוחות מפחידים והוא אף מזכיר אותם כדי לאיים על ר' צבי אלימלך. אבל כאשר הכוחות הרוחניים משמשים להפגנת כוח, הסיפור מתהפך: ר' צבי אלימלך נוזף ברבי נפתלי והופך מנאשם למאשים. הוא לוקח את הפסוק מאירוע הקדשתו של משה למנהיג כדי ללמד שיעור חשוב על מנהיגות: הכוחות הנדרשים להנהגה עלולים להיות מסוכנים ולכן יש להשתמש בהם במתינות ובשום שכל.
הסיפור עוסק באופיים ההפכפך של הכוחות המיוחסים לרבי נפתלי: הם עלולים להפוך אותו ממנהיג רוחני לבריון המפעיל אלימות ומאיים על אחרים.
