קמע בכוח האמונה
הרב ששון מרדכי (עג'מי)
הרב ששון מרדכי (עג'מי) היה אומר: "והנה כל עוד שלא יש לו לאדם אמונה, אין הדבר מתקיים ואין נעשה לו נס". ולהמחשת הדברים סיפר מעשה.
בעיר בגדאד היה ילד אחד שתקפו אותו פחדים וחרדות מפני שדים ורוחות עד שעצם את עיניו וסירב לפקוח אותן. האם פנתה לרופאים – אך ללא הועיל, פנתה לכותבי קמעות – אך זה לא הביא לו ריפוי.
יום אחד הלכה ברחוב וראתה דף נייר תקוע באחד הסדקים שבקירות. מכיוון שלא ידעה לקרוא עברית נטלה אותו ושאלה את אחד העוברים והשבים "מה כתוב בדף?" השיב לה האיש "זהו דף מן התורה שהתבלה ועל כן תקעו אותו, כנהוג, בין הסדקים".
אמרה האישה "מדוע אני נסמכת על קמעות כשאני יכולה להסתמך על התורה עצמה?!" מייד לקחה את הנייר וקשרה אותו על ראשו של בנה – והינה זה פלא הילד פקח את עיניו.
ביקשו כולם לדעת מה כתוב בדף, פתחו אותו והיה זה עמוד מפרשת כי תבוא שבספר דברים העוסק בענייני עיניים, ועוד יותר מפליא שזה היה פסוק קללה: "וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (דברים כח, לד). התפלאו האנשים כיצד פסוק של קללת העיניים דווקא גרם לילד לפקוח את עיניו.
את הסיפור סיפר הרב ששון מרדכי (עג'מי) וחתם: "דעו לכם, שבעולם העליון אין הקמעות משפיעים כלל, אלא הילד הזה ינק מחלב האמונה של אימו ולכן נעשתה עימו רפואה, וכך גם אנו".
האמונה בקמעות הייתה נפוצה בתפוצות ישראל ובכלל זה גם בבגדאד. לרוב כללו הקמעות את שמות האל ומונחים מתורת הסוד שהמקובלים ראו בהם כוחות של הגנה וריפוי. הרב ששון מרדכי (עג'מי) היה מקובל מעשי וכתב קמעות לאנשים רבים, ולכן מעניין לראות שהוא מחשיב את האמונה הפשוטה יותר מאשר את הקמעות המשוכללים.
במבט ראשון זהו סיפור נפלאות על קמע ייחודי המרפא ילד שאיבד את יכולתו לראות. הפלא הראשון הוא מציאת פסוק העוסק בדיוק בעניין הנדרש, הפלא השני הוא היכולת להפוך פסוק שהוא קללה לברכה, שכן הפסוק מתאר מצב שבו המראות יהיו כל כך קשים עד שהדבר יביא לשיגעון. הרב ששון מרדכי לומד מן המקרה על כוחה של האמונה, ולדבריו הקללה ההופכת לברכה מלמדת שלא המילים מרפאות אלא האמונה היא זו שמרפאת. בכך הוא מרכך את הפנייה לכותבי קמעות, שהוא אחד מהם, ומעביר את הכוח לידי האדם המקבל את הקמע.
