הסיפור

יונינה כהן-כהנוביץ' ניסתה בכל כוחותיה להקים גן ילדים עברי מטעם חברת "עזרה" בסלוניקי, אולם מאמציה כשלו. רוב ההורים העדיפו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוכי של כי"ח, שבו למדו בשפה הצרפתית שנתפסה שימושית יותר.
יונינה לא ויתרה ושכרה אולם, אך כשפנתה אל הסלוניקאים בהצעה שישלחו את ילדיהם לגן העברי הם היו משיבים לה בתמיהה: "מדוע שילמדו בעברית?! הרי הם לא יהיו רבנים?!"
הימים חלפו ויונינה החלה להתייאש ואף שקלה לסגור את הגן עקב מיעוט נרשמים, אולם דווקא אז קרה המהפך. באחד הבקרים ראתה דמות של קשיש מתקרבת אל בית הספר עם ילדה קטנה. כשהדמות התקרבה גילתה יונינה להפתעתה שזהו רבה הראשי של סלוניקי, הרב יעקב מאיר, שבא לרשום את נכדתו לגן העברי.
השמועה שהרב המכובד תומך בגן העברי נפוצה, ואט אט הצטרפו הורים רבים למהלך ובית הספר התמלא בתלמידים דוברי עברית.

---

על הסיפור

הסיפור מראה עד כמה חשובה תמיכתם של בעלי מעמד קהילתי באדם המנסה לעשות שינוי. הרב יעקב מאיר הלך בעקבות אמונתו, הציב את משפחתו לצידה של יונינה כהן-כהנוביץ', ותרם להצלחתה.
הראשון לציון הרב יעקב מאיר היה מתומכיה הגדולים של התנועה הציונית, ולכן בקרב הקיצוניים ביישוב הישן קמו לו מתנגדים שפעלו לביטול בחירתו הראשונה לתפקיד בשנת 1906, והוא נאלץ לעזוב לסלוניקי.
כבר בשנת 1890 הקימו הרב יעקב מאיר והרב חיים הירשנזון את חברת 'שפה ברורה', חברה שדגלה בלימוד העברית והחייאתה, ואליה הצטרף אליעזר בן יהודה. הרב מאיר אף הקים את הגן העברי הראשון בארץ ונכדיו למדו בו.
גם בסלוניקי תמך הרב בפעילותו של גן עברי, ובכך הכריע את הכף לטובת הצלחת המהלך. הסיפור חושף את מעמדה הירוד של העברית באותם הימים בסלוניקי, שכן הציבור מזהה את העברית כ"שפת הרבנים" שאין בה צורך ציבורי ויומיומי, ומעדיף שהילדים ילמדו בצרפתית – שפה מודרנית שידיעתה מקנה מעמד ופותחת אפיק של תקשורת תרבותית וכלכלית באירופה. לכן ניסיונותיה של יונינה כהן-כהנוביץ' לא נשאו פרי, אך תמיכתו של הרב מאיר הטתה את הכף. השפעתו לא באה מנאומים חוצבי להבות אלא מפעולה אישית – רישום נכדתו לגן העברי. הדבר העניק לגן העברי יוקרה וסחף הורים רבים. נראה שלעיתים מעשה אחד יכול להשפיע יותר מאלף מילים.
תמונת הסבא והנכדה הבאים בשערי הגן מבטאת תנועה מעשית, וייתכן שהילדה לא באה עם הוריה לגן אלא דווקא עם סבה, הרב הראשי, מתוך רצון לשמש דוגמה אישית לציבור.