מטבעות או חרקים?
אוצרות הזהב, הכסף והפרוטות של החסיד מכלכלות קהילה גדולה מסביבו, אולם עבור אשתו צרת העין אין האוצר אלא חיזיון רע - מה מהות האוצר השמור לצדקה ואיך ניתן להגיע אליו?
מעשה בחסיד אחד שהיה רגיל לתת צדקה והיה עושה גמילות חסדים עם כל אדם, והייתה אשתו צרת עין. היו לו שלושה אוצרות: של זהב, של כסף ושל פרוטות. לתלמידיו היה נותן מאוצר דינרי הזהב, ליתומים ולאלמנות היה נותן מאוצר הכסף, וליתומים שאינם הולכים ללמוד היה נותן צדקה מאוצר הפרוטות. פעם אחת יצא מביתו והלך למקום אחד, ובאו האלמנות, היתומים והחכמים ולא מצאו אותו בבית. מה עשתה אשתו? נכנסה לבית האוצרות כדי ליתן לחכמים דינרי זהב ומצאה שם עקרבים. הלכה לאוצרות הכסף ומצאה שם נמלים. הלכה לאוצר הפרוטות ומצאה שם פרעושים. כיוון שראתה כך התביישה לצאת. ישבו הנזקקים כולם בחוץ וחיכו עד שבא בעלה ומצאם עומדים בפתח הבית. אמר להם: "רבותיי, מה אתם עושים כאן? מדוע לא נכנסתם אל הבית?" אמרו לו: אין זו דרך ארץ להיכנס לבית שאין בעל הבית בתוכו. נכנס הוא לביתו ומצא אשתו בוכה ואמרה לו: "למה הנחתני בלא כסף?" אמר לה: "והרי כל אוצרותיי בידייך!" אמרה לו: "כל אוצרותיך המסורים בידיי הם אוצרות של נמלים, עקרבים ופרעושים". נכנס הוא, מילא חופניו דינרי זהב ונתן לחכמים, ומילא חופניו כסף ונתן ליתומים ולאלמנות, ואת הפרוטות נתן ליתומים שלא לומדים תורה.
למי נתון האוצר? מהי מהותו של האוצר? הסיפור מתאר שלושה מחסני אוצרות, והקוראים נמשכים לחשוב שמדובר במחסנים ממשיים שמהם החסיד מחלק צדקה. אולם כשאשתו צרת העין של החסיד נכנסת למחסנים מתברר שקיומו של האוצר תלוי בעיני המתבונן. עבור הצדיק האוצר קיים והוא יכול ליטול ממנו כסף ממשי, אולם אשתו של החסיד רואה רק עקרבים, נמלים ופשפשים. כלומר האוצר ממשי וקיים רק עבור החסיד – והוא תלוי בעינו הטובה ובכוונתו התמימה. יתרה מזאת, האישה לא מסוגלת אפילו לראות את האוצר, ואילו החסיד מסוגל גם לראות וגם לגעת באוצרות השונים, לחפון אותם בידיו ולהעבירם כצדקה לנצרכים. אוצרו של החסיד אינו תוצאה של צבירת הון ממשי שקשורה בעבודה או בעסקים, אלא תוצאה של מידותיו החסידיות ועינו הטובה של האיש המיוחד הזה.
