מותר להיות רב
בסיפורים רבים מתמודדים אדמו"רים חסידיים עם הגאווה והחנופה הכרוכים בתפקידם הציבורי. רבי נפתלי מרופשיץ מתמודד כאן בדרכו עם סכנת היוהרה והכבוד שבמקצוע שלו - הרבנות.
רבי נפתלי מרוּפּשִיץ אמר: "אני בכלל לא רציתי להיות רב, מפני שחשבתי שהרבנות כרוכה בחנופה. תחילה חשבתי להיות בלן בבית המרחץ. אחר כך חשבתי להיות חוטב עצים, חייט או סנדלר. לבסוף הבנתי כי גם במקצועות אלה שולטים החנופה והשקר. אם כך, במה מקצוע הרבנות גרוע משאר המקצועות?"
רבי נפתלי מתאר באירוניה את הרבנות כמקצוע בעייתי, אולם אומר שאין לקפח מקצוע זה, ויש להתחשב בכך שאינו גרוע משאר המקצועות, או לכל הפחות גרוע כמותם…
נוסף על כך הסיפור מעלה את הטענה כי יוהרה אינה תלויה במעמדו הציבורי של האדם. יש אנשים הנושאים במשרה פשוטה שיכולים להיות יהירים ורודפי כבוד; ולהפך – יש אנשים הנושאים במשרה נכבדה שאינם תאבי כבוד וחנופה כלל.
