מה מברכים על חייל?
חיילים ביקשו מהרב משאש שיברך אותם, אך הוא מברך עליהם שהחיינו
שאלת היחס למדינה מצוי במחלוקת בעולם הדתי, ויש המסרבים לברך בתפילה את חיילי צה"ל. הרב יוסף משאש, כמו מרבית חכמי המזרח, תמך בציונות וראה בחיילי צה"ל אנשי קודש.
פעמים רבות היו מגיעים קבוצות של חיילים אל הרב יוסף משאש לשוחח עימו ולבקש את ברכתו.
באחת הפעמים הגיעה קבוצה שכזו אל הרב, ובסיום הפגישה ביקשו "ברך אותנו, כבוד הרב". הרב משאש קם מכיסאו והחיילים ציפו לברכה, אך הוא צעד לכיוון דלת הבית, הניח יד על המזוזה ובמקום לברך אותם הוא בירך עליהם: "ברוך אתה… שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". החיילים ענו במקהלה "אמן!" אך אחד החיילים שאל בתמיהה: "כבוד הרב. על מה בירכת?", השיב לו הרב משאש: "על כך שה' זיכנו להקים צבא מפואר במדינת ישראל".
הרב יוסף משאש תמך בציונות בכל מאודו והיה זה אך טבעי שחיילים יבואו לבקרו ויזכו לברכתו.
במקרה שלפנינו הם ציפו שהרב, הידוע כאחד מגדולי תלמידי החכמים, יברך אותם, אך הרב משאש בירך ברכת שהחיינו. הבחירה של הרב משאש לברך את ברכת שהחיינו מסיטה את המוקד ממנו, כאדם הנחשב בעל מעלה הראוי לברך, אל החיילים המגשימים דבר שראוי לברך עליו. ברכת "שהחיינו" באה לבטא שמחה ברגע מיוחד, ועם השנים התקבעו מספר סיבות לברכה: אכילת פרי חדש, לבישת בגד חדש, וכדומה. כדי להמחיש את גודל שמחתו על כך שיש צבא יהודי עצמאי השומר על ביטחוננו, הכניס הרב משאש גם את השמחה הזו לתוך הרשימה, שנחשבה רשימה סגורה, של דברים שמחים המצדיקים ברכה.
הרב משאש נוהג כמו האימהות והסבתות בארצות המזרח לברך ליד המזוזה, ובכך הופך את ביתו למקום תפילה וברכה ואת המזוזה לבמת החזן.
