הסיפור

השלטון הסובייטי רדף כל פעילות יהודית וציונית. כשהרב מרדכי אליהו ביקר בבית כנסת במוסקבה ברוסיה, הוא ראה שאחד המתפללים מניח תפילין ירוקות שאינן כשרות על פי ההלכה.
בתום התפילה הוא קרא לו ושאל "מדוע אתה מניח תפילין כאלה, השונות מכולן?" השיב לו האיש "ראיתי שאנשים מניחים תפילין, אך בגלל הרדיפה של הקומוניסטים והסכנה להישלח לסיביר כולם מפחדים ואין לי איך להשיג כאלה, אז החלטתי להכין תפילין משלי".
הרב אליהו שאל בהתלהבות "וכיצד הכנת אותן?" והאיש החל לספר "את הקוביות הכנתי מאסבסט, אחר כך השגתי מזוזה בהשאלה וצילמתי אותה והנחתי את הצילום בקוביות. לבסוף חיברתי את רצועות הפלסטיק לבתים. וכך הכנתי תפילין משלי".
הרב אליהו התרגש מאוד מהאיש שכל כך רוצה להניח תפילין. הוא הוציא מתיקו את התפילין המהודרות שלו וביקש "האם תסכים להחליף איתי?"
שאל האיש "האם זה אומר שהתפילין הירוקות שהנחתי עד היום לא היו כשרות?"
השיב לו הרב אליהו "אני בטוח שהתפילין שלך הן התפילין שהכי משמחות את ה' שהיו עד היום, ומעכשיו הוא ישמח שתניח תפילין כמו כולם".

---

על הסיפור

על פי ההלכה, התפילין צריכות להיות מעור ובצבע שחור, ולכן מראה התפילין הירוקות תפס את עיניו של הרב מרדכי אליהו.
הרב, שידע שהתפילין פסולות לפי ההלכה, חש את עוצמת הרצון ואת חום ליבו של האיש שלא מצא תפילין בכל מוסקבה והכין תפילין בעצמו. הוא התעניין באיש ובדרך שהכין את התפילין הירוקות ובכך ביקש להמחיש לו את יחסו האוהד למעשיו, גם אם אינן כשרות על פי ההלכה. את חששו של האיש שמה שעשה עד כה אינו ראוי הוא דוחה ואף מצהיר שאלה היו התפילין המשמחות ביותר שהניח אדם מעולם. לצד זאת הוא דואג שהוא יקיים מעתה את המצווה כהלכתה ואף מעניק לו את התפילין המהודרות והיקרות שלו.
הסיפור ממחיש את מצבם הקשה של יהודי ברית המועצות תחת שלטון סובייטי עריץ. ידיעותיו של האיש שגילה את יהדותו מועטות והוא אינו יודע את הלכות תפילין לאשורן, לצד המציאות הקשה שבה לא ניתן להשיג תפילין כשרות. אל מול הקשיים ניבטת דמותו של אדם שגילה את זהותו היהודית ומבקש בכל כוחו להיאחז בה, ורב המבקש במאור פנים להדריכו.