הסיפור

במלחמת ששת הימים שחררו הלוחמים את מערת המכפלה שבעיר האבות, חברון. משלחת בראשות הרמטכ״ל יצחק רבין, האלוף עוזי נרקיס והרב מרדכי אליהו הגיעה אל חברון על מנת לקבל מהקאדי של חברון את המפתח של המערה. אל המשלחת הישראלית התלוו חיילים מותשים מן הקרבות. החיילים שהיו לבושים ברישול הסתובבו במערת המכפלה כשלרגליהם נעליהם מאובקות.
כשהתקרב הקאדי אל המשלחת, הוא פתח בתלונה: "התנהגות החיילים היהודים במערה פוגעת בקדושת המקום" אמר והוסיף "כשהמוסלמים באים להתפלל במערה הם רוחצים ידיים ורגליים, מקפידים על ניקיון בגדיהם ומסירים את נעליהם מפני האימה והחרדה מקדושת המקום. ואילו החיילים שלכם מסתובבים כאן בנעלים מאובקות.״
האלוף נרקיס והרמטכ״ל רבין נאלמו דום, אך הרב מרדכי אליהו השיב לו מיד בערבית דברים ברורים ונחרצים ללא כל היסוס:
״תקשיב, יא-שייח׳.
כשאורח מגיע אל המלך הוא חייב להתלבש בקפידה, ואם הוא יגיע אליו בבגדים מלוכלכים – אחת דתו להמית.

אבל אם בן המלך, שעזב את הארמון, ישוב אחרי שנות נדודים ארוכות לבוש בגדים קרועים ומרופטים, הרי כשהוא יצעק ׳אבא, חזרתי!׳ – אבא שלו יחבק אותו בכל לב."
המשיך הרב אליהו אל הנמשל "אברהם זה אבא שלנו, ושרה היא אמא שלנו, ולכן אנחנו מתנהגים פה כמו בבית. ולעומת זאת אתם בני ישמעאל מתנהגים כאן כמו אורחים. דווקא התנהגות החיילים היהודים היא ההוכחה הטובה ביותר לקשר המיוחד של היהודים למערת המכפלה. כבן לפני אביו.״

---

על הסיפור

לפני עימות יהודי-ערבי סביב מערת המכפלה המקודש לשתי הדתות. במשך דורות רבים לא התירו הערבים ליהודים להיכנס אל מערת המכפלה אלא הרשו להם לעלות במדרגות החיצוניות עד למדרגה השביעית בלבד. כעת עם שחרור חברון מגיעה משלחת אל המערה ליטול עליו פיקוד.
הקאדי מתעמת עם הרב אליהו ואנשי הצבא וטוען שהיהודים אינם נוהגים כבוד במערה כפי שהם המוסלמים נוהגים. על טענתו ניתן היה להשיב באופנים שונים אך הרב אליהו בוחר לספר משל ממנו עולה כי היהודים שהודרו במשך דורות מן המערה הם בעצם בני בית במקום בו קבורים האבות והאמהות. דווקא ההקפדה על לבוש מכובד של המוסלמים מבטאת תחושת ריחוק כאורח המבקר את המלך.
לדברי הרב אליהו, מראה החיילים היהודים המרושל והמאובק מן הקרבות שבמלחמה הוא ההוכחה הטובה ביותר לקשר שבין היהודים למערת המכפלה. כבן בפני אביו.