לעולם אל תגיד אף פעם
היהודים מבקשים להטיל חרם מגורים על עיר באירופה בעקבות התנכלויות, האם זו החלטה טובה או שמא הדורות הבאים עלולים להצטער עליה?
בעיר אחת באירופה ביקש מושל העיר לאלץ את היהודים להמיר את דתם.
ברחו היהודים מן העיר.
בקהילות הסמוכות ביקשו לגזור חרם לצמיתות על אותה עיר כדי שאף יהודי לא יגור בה לעולם.
אמר להם אחד החכמים: אל תשימו מכשול בפני דורות הבאים אחרינו. הסתפקו בגזירה רק לזמן שבו אותו מושל העיר בחיים.
החכם עיניו בראשו של דבר
החלטות מרחיקות לכת שמתקבלות מתוך כעס עלולות להתגלות כחרב פיפיות. החכם בסיפור מזכיר לנו לא לכבול את הדורות הבאים בשל רגע אחד של כעס.
בימי הביניים היחסים בין היהודים לבין הממסד העירוני באשכנז, צפון מערב אירופה, היו מתוחים. היהודים נהנו מחסותם של המלכים ושימשו בתפקידים חיוניים, אך לעיתים גורמים דתיים מקומיים התנכלו להם ורדפו אותם. בסיפור שלנו אנשי הקהילות היהודיות ביקשו למחות ולהעניש את העיר על מה שעוללה להם. החכם מזהיר אותם שגזירה מחייבת לדורות עלולה להיות עונש ליהודים לא פחות משתהיה עונש למנהיגי העיר.
עצתו של החכם קוראת לנו לשים לב להשלכות רחוקות הטווח של מעשינו גם כאשר המניעים הנקודתיים הדוחפים אותנו לעשייה הם מניעים עקרוניים.
