הסיפור

פעם אחת בכה רבי נפתלי מרופְּשִיץ ואמר: "אני נכדו של רבי יצחק הלוי הורוביץ מהַמבּוּרְג ולמרות זאת, כשאני מנענע את ארבעת המינים בחג הסוכות לא פועל הדבר ולא משפיע בשמים. ואילו משרתי הירְש הוא חייט פשוט ואתרוגו אינו מהודר, ובכל זאת כל השמים מזדעזעים כשהוא מנענע את אתרוגו."

---

על הסיפור

הרקע לסיפור הוא המנהג בחג הסוכות לנענע את ארבעת המינים ובהם האתרוג, לארבע רוחות השמים. אתרוג מהודר הוא חפץ נדיר, שרק מעטים בעלי אמצעים היו יכולים להרשות לעצמם.
כמו בסיפורים חסידיים אחרים, הסיפור עוסק ביכולתו של האדם הפשוט להגיע לדרגה רוחנית גבוהה יותר מאנשים מיוחסים או אפילו מאנשים שיש להם רקע תורני רם יותר. מתברר שלא הייחוס והמעמד קובעים, וגם לא כמה נאה הוא האתרוג. מה שקובע הוא תום הלב.
מן הסיפור עולה השאלה אם ר' נפתלי בא לשבח אדם מסוים – את משרתו ר' הירש, או שמא הוא בא לדבר בשבחה של הפשטות והצניעות באופן כללי.