להיות מלך פרוסיה
מה רע בלהיות אדם פשוט? מדוע צריך דווקא לשאוף גבוה ורחוק? סיפור זה בא ללמדנו כי מי ששאיפותיו קטנות ומצומצמות, גם אותן הוא לא יצליח לממש.
בהיותו בדרכים, פגש ר' הִירש מאוֹפּוֹצ'נוֹ יהודי אחר. שאל אותו ר' הירש: "האם חסיד אתה?" השיב לו האיש: "הלוואי ואזכה להיות אדם פשוט".
אמר על כך ר' הירש: "בצעירותי, כשהייתי עוד נוסע אל החוזה מלובלין, רציתי להיות כמו הבעל שם טוב. ואתה, אם כל בקשתך היא להיות איש פשוט, הרי אפילו לזה לא תגיע".
נכדו של ר' צבי הירש, ר' יחיאל משה, המחיש את הדברים באמצעות הסיפור הבא: לפני מותו ציווה מלך פרוסיה לבנו כי תמיד ינהל מלחמות עם המדינות השכנות.
אמר הבן: "פרוסיה גדולה ורחבה היא, ודי לי בה".
השיב לו אביו: "אם לא תשאף ליותר מכך, גם פרוסיה לא תישאר בידיך".
בקריאה ראשונה של דברי היהודי נראה שהשאיפה שלו להיות אדם פשוט היא נכונה: על האדם להישאר צנוע ולא להרהר ביעדים שאין לו סיכוי אמיתי להגיע אליהם, אלא להסתפק במה שיש. אלא שרבי הירש לא מקבל את ההצטנעות הזו וטוען שתמיד צריך לשאוף למעלה, בטח בדברים שבקדושה.
מעניין לציין כי השיחה שבסיפור מתרחשת בדרך, ובגוף השיחה מופיעה הנסיעה אל החוזה. הפרט הזה יכול לשקף את מטרתה של השיחה – להיות בשאיפה קדימה ובתנועה מתמדת.
