הסיפור

פעם אחת בא אל רבי נפתלי מרוּפְּשיץ אדם אחד, ובידו רשימה ארוכה שבה רשם את כל חטאיו ופשעיו.
איש זה חזר בתשובה וכעת רצה לכפר על עוונותיו. בשולי הדף כתב האיש כי היה אצל רבי אַייזיק מקַליב, שהורה לו דרכי כפרה וסיגופים שעליו לעשות, אלא שקשה עליו הדבר והוא בא לבקש דרך קלה יותר לכפר על עוונותיו.
קרא ר' נפתלי את הדף ואמר לאיש בבכי מר: "מה רע עשה לך אבינו שבשמים שכל כך חטאת לו? עוונותיך רבים כל כך, עד שדרך הכפרה שנתן לך הרבי מקליב אינה מספיקה כלל, מרדת בהשם יתברך!"
כששמע זאת האיש, נפל ארצה בבהלה וכמעט שנתעלף. כך שכב על הארץ ומירר בבכי, עד שצריכים היו לעזור לו להחיות את נפשו. אף על פי כן, המשיך ר' נפתלי ואמר לאיש מילים קשות, והאיש המשיך ובכה עוד ועוד.
באותה השעה, נכחו בביתו של ר' נפתלי כמה חסידים מהונגריה, תלמידיו של ר' אייזיק מקליב. הביטו החסידים על מעשיו של ר' נפתלי בבעל התשובה, והחלו צוחקים.
אמר להם ר' נפתלי: "מדוע צוחקים אתם? אדם אני הורג כאן ואתם צוחקים?"
אמרו לו החסידים: "כך בדיוק אמר לנו רבנו ר' אייזיק, כי אם נראה אדם שיוכל לקחת נפש של יהודי, להוציא לו את קרביו וכליותיו, לנקות אותם היטב ולרחוץ אותם מכל לכלוך ואז להחזירם אליו ולהחיותו – איש כזה עלינו להיות לו תלמידים והוא יהיה לנו לרבי.
כעת מצאנו את שאהבה נפשנו. הנה כך בדיוק עשית עם איש זה."
אז חייך ר' נפתלי וצחק, ואמר לאיש החוטא: "אל תדאג כלל. סר עוונך והתכפרו חטאיך. הלוא עיקר התשובה הוא החרטה ועזיבת החטא. סע לשלום והשם יהיה בעזרך!"

---

על הסיפור

על פי ספרי מוסר קבליים, על החוטא לא רק לשוב בתשובה ולהתחרט, אלא עליו גם לנקות את עצמו ולכפר על החטא בעזרת סיגופים, תעניות ומתן צדקה. רבים מן החסידים נהגו לעסוק בכך, אך עם זאת הדגישו החסידים בדרכים שונות כי דרך הסיגופים אינה תמיד הכרחית, והיא אף עלולה להפריע או להביא את האדם לחטא העצבות.
גם ר' נפתלי מרופשיץ אומר לחוטא כי החרטה הכנה על החטא מספיקה כדי לכפר, אך קודם לכך הוא גורם לאיש לבכות בכל גופו ונפשו. מטרתו בכך הייתה, כפי שהתברר, לסייע לחוטא לשבור את לבו ולהתחרט באמת על חטאיו. ברגע שהבין הרבי כי האיש אכן מצטער על מעשיו, הוא מנחם ומרגיע אותו.
בשביל החסידים שהתבוננו בו היה זה סימן ההיכר של רבי אמיתי – הוא גורם לאדם ייסורי מצפון קשים מנשוא, אך בו בזמן גם מנחם, מעודד ומרעיף עליו אהבה.
רבי אמיתי, בדומה למחנך או לאדם העוסק בטיפול, צריך לדעת ללוות אדם בתהליך שינוי – לגעור ולייסר, אך גם לתמוך ולנחם באהבה.