לא מלחמת אחים
אגדה על גלות שבט דן, שברח מארץ ישראל כדי להימנע ממלחמת אחים בשבט יהודה
מספר אלדד הדני: אבותינו סיפרו לנו, כי אנו בני שבט דן, היינו גיבורי מלחמה אדירים, ועלינו בכוחנו על כל שבטי ישראל שישבו בארץ.
ביום שבו ירבעם בן נבט חטא וחילק את מלכות בית דוד לשתי ממלכות – ישראל ויהודה – נקבצו עשרת השבטים וקראו למלחמה על רחבעם המלך ועל ממלכת יהודה שבירושלים.
באותה שעה אמרו זקני ישראל: אין לך בכל שבטי ישראל גיבורים חזקים כמו שבט דן.
מייד אמרו לבני דן: קומו והילחמו עם בני יהודה.
אמרו בני שבט דן: למה שנילחם עם אחינו ועם בן אדוננו, דוד מלך ישראל ויהודה. חס וחלילה! בחיי אבינו דן, שאין אנו עושין מלחמה עם אחינו ולא נשפוך דמם.
ראו בני דן שלא יצליחו לעמוד בלחצם של שאר השבטים שעלולים לסבך אותם במלחמת אחים מיותרת עם שבט יהודה, ולכן נטלו את כלי נשקם ועזבו את ארץ ישראל.
אמרו בני שבט דן לעצמם: נלך מעתה ונמצא לנו מנוחה ומקום.
תחילה רצו להתיישב במצרים, להחריבה ולהרוג את כל יושביה.
אמרו נשיאי השבט: אסור לכם לגור במצרים, משום שכתוב: "לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם" (שמות יד, יג), ואיך תצליחו בדבר המנוגד לתורה?
אמרו – במקום זאת נתקוף את עמלק או את אדום או את עמון ומואב – נשמידם ונשב במקומם.
אמרו נשיאי השבט: גם בזה לא תצליחו, כי כתוב בתורה שהקדוש ברוך הוא מנע את
ישראל מלעבור.
לבסוף החליטו לעבור דרך מצרים, בדרך שונה מזו שבה צעדו בני ישראל ביוצאם ממצרים, ולהגיע משם לנהר פישון ולארץ כוש.
כאשר התקרבנו למצרים רעדה כל מצרים מפחד. מייד שלחו שליחים לברר האם פניכם למלחמה או לשלום. ענינו להם: פנינו לשלום, כל רצוננו הוא לעבור בארצכם כדי להגיע לנהר פישון – כי שם נמצא מקום ומנוחה. מצרים לא האמינו לנו והעמידו על המשמרת את כל העם המצרי עד שעברנו וחלפנו מארצם.
כאשר הגענו לארץ כוש מצאנו אותה ארץ טובה ושמנה, ובה שדות וכרמים, גינות ופרדסים. בני הארץ לא הצליחו למנוע מבני דן לשבת בארצם כי בחוזקה לקחו בני שבט דן את הארץ. ובמקום להרוג את בני הארץ נטלנו מהם מיסים לישראל וישבו עמנו שנים רבות עד שפרו ורבו עד מאוד, ויהי לנו עושר גדול מהמיסים שגבינו מהם.
סיפורו של אלדד הדני מספר את ההיסטוריה הנעלמת של בני שבט דן, ומגלה שהשבט לא אבד מפני שהתנתק מזיקתו לעם היהודי, אלא להיפך: בני שבט דן גלו מרצונם למען אחדות העם. השבט גלה משום שסירב להשתתף במלחמת אחים.
תיאורי המלחמה של שבט דן מייצגים פנטזיה של יהודי הגלות – הכמיהה לכוח צבאי ופוליטי, לריבונות ולאפשרות להיות גובי המס ולא משלמי המס. הסיפור על הריבונות של שבט דן, שמקום מושבו לא באמת ידוע והוא בגדר פנטזיה, משמש את הקוראים בימי הביניים כדי לדמיין עתיד שבו הם לא יהיו נתינים אלא שליטים רבי כוח והשפעה.
