חסידים חסדים וחסידה
הופעתה של החסידה בפרשת השבוע מעוררת את סקרנותם של החסידים שרוצים להבין מי היא ולמה הם קרויים על שמה. ר' יצחק מווּרקי מנצל את ההזדמנות לומר להם להיות חסידים יותר מהחסידה, ולנהוג בחסד גם עם חסידים של רבי אחר.
בפרשת "ראה" בספר דברים מונה התורה את הבהמות, הדגים והעופות הטהורים המותרים באכילה, ואת הטמאים האסורים באכילה. בין הטמאים מוזכרת החסידה. רבי יצחק מווּרקי דרש על פרשת השבוע והביא את דברי רש"י על החסידה: "וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חֲסִידָה? שֶׁעוֹשָֹה חֲסִידוּת עִם חֲבְרוֹתֶיהָ."
שאל ר' יצחק: "אם היא חסידה כל כך למה היא עוף טמא?" ובעצמו ענה על השאלה: "מכיוון שהיא עושה חסד רק עם חברותיה החסידוֹת אבל דורסת למוות עופות אחרים."
המשיך ר' יצחק ואמר לחסידיו: "לכן עלינו לדעת שחשוב לעשות חסד גם עם חסיד שאינו כמוך והוא נוסע אל צדיק אחר. גם אותו אסור לשנוא."
ההתחברות לבני אדם אחרים לשם יצירת קבוצה מלוכדת עוזרת לנו לעשות חסד עם הזולת, אבל יש בה גם סכנה: אנחנו עלולים להתנכר למי שאינו חלק מהקבוצה. נאמנות לרבי וגאווה על ההשתייכות לקהילת חסידים מלוכדת יכולות לגרום לחסידים להתייחס לחסידויות אחרות כיריבות. לכן, ר' יצחק מוורקי מזהיר את חסידיו שלא להתנכר לחסידים אחרים ולא לשנוא אותם, ומבקש מהם לעשות חסדים גם מחוץ לחוג שלהם.
