זכות לתת שירות
חכמים התפלאו שהנשיא המארח רבן גמליאל משרת אותם בעצמו, אך הזכירו להם שהוא אינו הראשון בחשובים שמשרת אחרים
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובים בבית המשתה בחתונת בנו של רבן גמליאל, והיה רבן גמליאל עומד ומשקה אותם.
נתן רבן גמליאל את הכוס לרבי אליעזר – ולא נטלו.
נתן רבן גמליאל את הכוס לרבי יהושע – וקיבלו.
אמר רבי אליעזר לרבי יהושע: מה זה, יהושע, אנו יושבים ורבן גמליאל הגדול עומד ומשקה אותנו?
אמר לו רבי יהושע: אברהם אבינו גדול ממנו ושימש אחרים. אברהם גדול הדור היה, וכאשר הגיעו המלאכים לבקרו כתוב "והוא עומד עליהם". ושמא תאמרו כמלאכי השרת נדמו לו?! – לא נדמו לו אלא לערביים. ואנו, לא יהא רבן גמליאל הגדול עומד ומשקה אותנו?
אמר להם רבי צדוק: עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום ועוסקים בכבוד הבריות? הקדוש ברוך הוא משיב רוחות ומעלה נשיאים [עננים] ומוריד מטר ומצמיח אדמה ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד, ואנו לא יהא רבן גמליאל הגדול עומד ומשקה אותנו?
בוויכוח בין החכמים האם ראוי שאדם חשוב כמו רבן גמליאל הנשיא ישמש אותם מוצגות שתי תשובות, שכל אחת מהן מאירה צד אחר בסוגיה.
רבי יהושע מקביל את הנשיא לאברהם אבינו ש"עמד" על אורחיו, ומזה מובן שהכנסת אורחים ודאגה להם היא אחריותו של המארח, גם אם הוא הגדול בדורו. רבי צדוק מביא דוגמה קיצונית יותר הסותרת את ההנחה שהנכבד אינו יכול לשמש את הפחותים ממנו: הקדוש ברוך הוא בעצמו מקיים בחסדו את העולם, ואם אנחנו נהנים משירותיו, קל וחומר שמותר לנו ליהנות משירותיו של רבן גמליאל.
מניסוחו של רבי צדוק נרמז שהקב"ה הוא בעצם זה ש"מעלה נשיאים", הוא הביא את רבן גמליאל למקומו החשוב, וודאי שעל הנשיא לנהוג בדרכיו ולהאכיל את נתיניו.
