ונתנה תוקף
ר' יצחק אייזיק מקַאליב ידוע כחזן בעל קול נעים והוא מתבקש לשיר את הפיוט "ונתנה תוקף" להנאתה של אשת מארחו. בתגובה הוא מביא סיפור על הבעל שם טוב, ובכך רומז מדוע לא ייענה לבקשה.
רבי יצחק אייזיק מקַאליב היה ידוע כבעל קול ערב והיו בידו ניגונים שקיבל מרבו, רבי שמֶלקֶה מניקלשבורג.
פעם אחת בעת שהתארח ר' יצחק אייזיק באיזה כפר, אמר לו המארח: "אשתי מבקשת שתשיר 'ונתנה תוקף', כמו שאתה שר בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים."
אמר לו ר' יצחק אייזיק: "אספר לך מעשה –
בצעירותו היה הבעל שם טוב 'מלמד' של ילדים צעירים בכפר ליד לבוב, ובימים הנוראים – בראש השנה וביום הכיפורים היה משמש חזן בכפר. כעסו אנשי העיר לבוב על אנשי הכפר, שהפסיקו לבוא ולהתפלל בעיר בימים הנוראים, כמנהגם בכל השנים. חוששים היו אנשי העיר כי בני הכפר אינם יודעים לערוך היטב את התפילה, ולפיכך אף גזרו עליהם, שבשנה הבאה יבואו להתפלל בבית הכנסת הגדול שבעיר עם החזן שלהם.
כשהגיעו הימים הנוראים, באו אנשי הכפר אל העיר, ועמם הבעל שם טוב. כאשר התחיל הבעל שם טוב את הניגון שבו נפתחות תפילות הימים הנוראים, אחזו בקהל רעדה ופחד, והם התעלפו. כששמע רב העיר מה אירע, בא אל הבעל שם טוב, פייס אותו וביקש את סליחתו על שאילץ אותם לבוא מן הכפר אל העיר."
לאחר שסיים את סיפורו פנה ר' יצחק אייזיק ואמר למארחו: "נוּ, אם אשתך יכולה לשמוע את 'ונתנה תוקף' כמו שהיה אז בעיר לבוב – אני אשיר."
בעזרת הסיפור על הבעל שם טוב מסביר ר' יצחק אייזיק את ההבדל בין פרקי חזנות המושמעים כדי להנעים לקהל במוזיקה, ובין תפילה שנועדה לחדור אל הלב ולטלטל את שומעיה, כפי שעשתה תפילתו של הבעל שם טוב בבית הכנסת שבעיר. על הרקע הזה יכול ר' אייזיק להעמיד את המארחת שלו על משמעותה של שירת "ונתנה תוקף" שלו. אמנם יש כאן ביצוע מוזיקלי, אבל הוא לא בא להנעים לשומעיו אלא זוהי תפילה היוצאת ממעמקי הלב, תפילה המייחדת את היום הזה כקדוש, וככזאת מערערת את שלוות המאזינים. על פי ר' אייזיק, ניגון ותפילה ראויים שייעשו מעומק הלב, בכנות ובמסירות נפש, ולא כ"הופעה".
