שוליית הנגר
התלמיד מרמה את הרב לגמרי - הוא גונב את כספו, משכנע אותו להתגרש מרעייתו ונישא לה בעצמו, ומוביל את הרב להידרדרות כלכלית שבסופה הוא עובד כמשרת של התלמיד וגרושתו
אמר רב יהודה אמר רב:
איך מתקיים הפסוק: "וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ" (מיכה ב, ב)?
מעשה בתלמיד אחד שחמד את אשת רבו, ויש אומרים שהסיפור היה על שוליית נגר שחמד את אשת אדונו.
פעם אחת היה צריך הרב ללוות כסף.
אמר לו התלמיד: שלח את אשתך אליי, ואני אלווה לה את הכסף שאתה צריך.
שיגר הרב את אשתו אל תלמידו ושהתה אצלו האישה במשך שלושה ימים.
אחרי שלושה ימים בא אל התלמיד ושאל אותו: היכן אשתי ששלחתי אליך?
אמר לו התלמיד: אני שלחתי אותה לדרכה מייד, אבל שמעתי שבחורים צעירים אנסו אותה בדרך.
שאל הרב את התלמיד: מה אעשה עכשיו? שהרי אם הם אנסו את אשתי – לפי ההלכה אסור לי לחיות איתה?
אמר לו התלמיד: אם אתה שומע לעצתי – התגרש מאישתך.
אמר לו הרב: אבל אם אתגרש ממנה אצטרך לשלם לה את הסכום הרב שכתוב בכתובתה.
אמר לו התלמיד: אני אלווה לך עוד כסף וכך תוכל לשלם לה את הסכום שבכתובתה.
עמד הרב וגירש את אשתו – והלך התלמיד ונשא את אשתו לשעבר של הרב.
כיוון שהגיע זמן פירעון ההלוואה ולרב לא היה כסף – אמר התלמיד לרב: בוא תעבוד אצלי בבית, וכך תוכל להחזיר לי את חובך.
והיו התלמיד והאישה יושבים, אוכלים ושותים,
והיה הרב עומד מעליהם וממלא את כוסותיהם,
והיו דמעות נושרות מעיניו של הרב ונופלות לתןך הכוסות.
ועל אותה שעה נחתם גזר הדין – ונחרב בית המקדש.
הסיפור קושר את חורבן הבית עם עיוות מוסרי ותולה אותו בעלילה קיצונית בין רב תמים עד פליאה ותלמיד רמאי בצורה מקוממת. במקום הסדר הטוב של הדברים, שבהם רב משפיע לטובה על תלמידו – הסיפור מתאר את התלמיד כמי ששולט בעלילה לחלוטין. הוא לא רק נושא בעורמה את רעיית הרב, אלא גם גוזל את כספו עד כדי כך שבסצנת הסיום הרב משרת את התלמיד ואת רעייתו לשעבר כדי להחזיר את החוב הכספי הגדול.
בסיפור הזה מתרחש היפוך מושלם בין תחילת הסיפור, שבו בית הרב מלא, ובין סיומו שבו בית הרב מתרוקן ובית התלמיד הולך ומתמלא. תיאור המרחב המתמלא בעורמה ומתרוקן מתמימות מתאים במיוחד לסיפור שמתאר כיצד נחרב בית המקדש השני. הסיפור ממחיש שבית המקדש נחרב לא רק בגלל נחיתות צבאית, אלא גם, ואולי בעיקר, בשל נחיתות מוסרית שהביאה כליה על העם.
