הכנסת אותנו להגדה
הרב מרדכי אליהו מצליח להעלות חיוך אצל הבבא סאלי כשהוא מכניס אותו ואת משפחתו לעלילת ההגדה של פסח
פעם אחת היה הבבא סאלי בעצבות גדולה ובני משפחתו פנו לרב מרדכי אליהו וביקשו שיבוא לבקרו, שכן הרב אליהו תמיד הצליח להעלות חיוך על פניו.
הרב אליהו הגיע, נכנס אל חדרו ומייד שאל: "אנחנו אומרים בהגדה: 'אילו הוציאנו ממצרים ולא קרע לנו את הים – דיינו'. ולכאורה, מה הרווח ביציאת מצרים אם הקב"ה לא היה קורע לנו את הים? הרי המצרים היו תופסים אותנו והורגים אותנו?!"
השיב לו הבבא סאלי: "אכן זו שאלה טובה."
אמר לו הרב אליהו: "שמעתי ששם המשפחה המקורי שלכם במרוקו היה אלבז ולא אבוחצירא, אלא שלפני שנים רבות מאוד היה אבי המשפחה בדמשק ורצה להגיע לארץ ישראל. הוא לא היה יכול לשוט בספינה מפני שלא היה כסף לשלם. מה עשה? לקח מחצלת, הניחה על הים והתיישב עליה וכך הגיע לארץ ישראל. ומספרים שלזכר הנס הזה שינו את שם משפחתכם לאבוחצירא, שכן חצירא פירושו בערבית מחצלת".
השיב הבבא סאלי בסקרנות: "נכון הדבר, אבל מה הקשר לענייננו?"
השיב לו הרב אליהו: "אני חושב שבעל ההגדה התכוון לומר כך: 'אילו הוציאנו ממצרים ולא קרע לנו את הים' – אלא היה עושה לנו נס כמו שעשה לרב אבוחצירא עם מחצלת – 'דיינו', כי היינו חוצים את ים סוף על גבי מחצלות. עכשיו שגם הוציאנו ממצרים, וגם קרע לנו את הים, וגם העבירנו בתוכו בחָרָבה (ביבשה) – הרי שאנחנו מודים לו יותר ויותר".
צחק הבבא סאלי ואמר לו: "הכנסת אותנו להגדה של פסח!".
הרב מרדכי אליהו מבקש לשמח את הבבא סאלי שהיה בעצבות, והדרך לעשות זאת היא בעזרת מהלך שנון שבסופו נכנס סיפורה של משפחת אבוחצירא אל עלילת ההגדה. הדרשה הביאה את הבבא סאלי לצחוק ששחרר אותו מן המועקה שבה היה שרוי.
הדרשה סייעה לו להפיג את העצבות בשתי דרכים:
ראשית, הדרשה נתנה לו ולמשפחתו מקום של כבוד בהגדה של פסח. הטקסט המוכר קיבל ממד חדש והבבא סאלי מוצא את עצמו בתוך ההגדה.
שנית, סיפורו המשפחתי הפך לסיפור של כולם. זו תחושה משמחת המחזקת אותו בשעת משבר.
הסיפור שאנו מספרים לעצמנו ולילדינו הוא בניין אב למסורת בכלל ולליל הסדר בפרט. הוא מאפשר לנו פעמים רבות לעבור חוויה רגשית ולא רק אינטלקטואלית, אך האתגר הוא לקרב אותו לשומע ולהכניס אותו אל עלילת הסיפור.
סיפור יציאת מצרים הוא הסיפור המכונן של עם ישראל, עַם עבדים שיצא לחירות לשם מימוש ייעודו הרוחני בארץ ישראל. הסכנה היא שהסיפור יהיה מנוכר וחיצוני, והסיפור שלנו מלמד אותנו כיצד להפוך את השומעים לשותפים בסיפור.
