רחל אימנו המשוררת
רק אחרי שנרדם והתעורר משינה העמוקה הצליח הפייטן מורה סאלם לכתוב פיוט שהתקשה בו. מי סייע למורה סאלם לכתוב את הפיוט על רחל אימנו?
באחד מלילות השבת החורפיים, לאחר 'שירת הבקשות' ניגש הרב שלמה משיח, מגדולי חכמי הבוכרים והפרסים בירושלים, אל הפייטן שלמה סאלם. "מורה סאלם. התוכל לכתוב פיוט על רחל אימנו?" מורה סאלם הופתע מן הבקשה ושאל "ומדוע מבקש כבודו פיוט שכזה?", השיב לו רבי משיח "בכל לילה אני אומר תיקון חצות, הכולל תיקון רחל, ואני מבקש לשיר פיוט בעת אמירת התיקון". לשמע הדברים הבטיח לו מורה סאלם "אנסה ככל יכולתי, אולם ייתכן שהדבר ייקח זמן".
למחרת ישב מורה סאלם על מיטתו והחל לכתוב פיוט לכבודה של רחל אימנו אך ללא הצלחה. בתום ניסיונות מרובים שלא הניבו פרי הוא נפל לשינה עמוקה, ולאחר שעה קלה התעורר כשהוא מלמל מילים פיוטיות על רחל אימנו. הוא מייד התיישב והחל להעלות אותן על הכתב ותוך דקות ספורות הושלם הפיוט.
עוד באותו היום מיהר המורה סאלם אל רבי שלמה משיח ומסר לו את הפיוט. רבי משיח התרגש והודה לו תוך שהוא מציין את מהירות הכתיבה, ומורה סאלם השיב "נראה שרחל אימנו השתתפה בכתיבת הפיוט לכבודה שלה".
מחסום כתיבה הוא אחד המשברים הפוקדים סופרים ומשוררים, וגם בסיפורנו מורה סאלם אינו מצליח לכתוב פיוט לכבודה של רחל אימנו. לפעמים דווקא ברגעים אלו הפתרון הוא לעיתים להרפות, לשחרר את הדעת ולחלום. המעבר מהמרחב המודע אל עולמות הלא נודע ואולי התת-מודע מאפשר יצירתיות מחודשת.
המורה סאלם חש שרחל אימנו השתתפה בכתיבת הפיוט, שכן הוא מרגיש שהפיוט לא נכתב מכוחו שלו אלא בעזרה משמיים. בתפיסתו אין הפייטן מקור היצירה אלא צינור המעביר שפע אלוהי אל העולם.
