בר כוכבא וחורבן ביתר
אדריאנוס מטיל מצור על ביתר, ותכסיס מרושע מוביל לנפילת ההגנה של העיר: הריגתו של הצדיק הגדול רבי אלעזר המודעי, ששמר על העיר בתפילתו
אדריאנוס קיסר רומא הטיל מצור סביב לעיר ביתר.
ובתוך העיר היה רבי אלעזר המודעי יושב בתוך שק ומכוסה באפר ומתפלל ואומר: ריבון כל העולמים אל תשב היום בדין, ואל תחריב את ביתר.
כיוון שכך, לא היה יכול אדריאנוס לכבוש את ביתר וביקש לחזור לעירו.
היה איתו שומרוני אחד, ואמר לו: חכה יום אחד, ואני אעזור לך לכבוש אותה. כעת אתה לא יכול לכבוש את העיר משום החכם שמתפלל בה הוא כמו תרנגולת שיושבת על האפרוחים שלה ומגינה עליהם.
נכנס השומרוני לעיר משום שהעיר לא הייתה סגורה בפני השומרונים, ומצא את ר' אלעזר עומד ומתפלל.
עשה את עצמו כאילו הוא לוחש דבר מה באוזנו של רבי אלעזר המתפלל, והרב לא הרגיש בו.
הלכו ואמרו לבר כוזבא: חברך רבי אלעזר רוצה להסגיר את העיר בידי הרומאים.
שלח להביא את אותו שומרוני לפני בר כוזבא. אמר לו בר כוזבא: מה אמרת לו?
אמר לו: אם אני אומר לך – אני מפרסם את סודות המלך ואז המלך יהרוג אותי, ואם אינני אומר לך מה אמרתי לו – אתה תהרוג אותי.
עדיף שתהרוג אותי אתה מאשר שיהרוג אותי המלך וכך גם לא יתפרסמו סודות המלכות.
אף על פי כן, חשב בר כוזבא שרבי אלעזר רצה להסגיר את העיר.
כשגמר רבי אלעזר להתפלל הורה בר כוזבא לאנשיו להביאו לפניו.
אמר לו בר כוזבא: מה אמר לך השומרוני הזה?
אמר לו: הוא לא אמר לי כלום, ולא ראיתי אותו מימיי.
בעט כוזבא ברבי אלעזר והרג אותו.
באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לבר כוזבא: שברת את זרועו של ישראל ועיוורת את עין ימינו, ולכן זרועך תתייבש ועינך הימנית תתעוור.
ובשל העוונות האלה נכבשה ביתר ונהרג בר כוזבא, והביאו את ראשו לאדריאנוס.
הסיפור מאתגר את המחשבה שלפיה בר כוכבא הגן על ביתר. מתברר שלמרות המאמצים של המנהיג הצבאי להגן על העיר, דווקא הצדיק הוא שמציל את העם בתפילה ובמנהגי האבלות שלו. המשל שלפיו הצדיק ששומר על העיר הוא כמו תרנגולת שמגינה על האפרוחים שלה, מציג את האפשרות לחשוב על הגנה כעל מעשה עדין ורגיש ולא כמעשה כוחני. מול המעשה הזה עומדת הבעיטה של בר כוכבא, המתואר כמנהיג אכזרי שהעדינות זרה לו. הסיפור ממחיש את הבעייתיות של כוח פיזי לשמירה על העיר, כאשר מתברר שבר כוכבא משתמש בגבורת כוחו כלפי פנים.
