ברכה בכוס תה
כוס התה של ר' מאיר מפרימישלן עשויה לסייע לאישה הזקוקה לעזרה, והכול בגלל משחק מילים משעשע - תה = "תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים"
פעם באה אישה אחת אל רבי ישראל מרוּז'ין, ובקשה שיסייע לה בדבר מה.
אמר לה ר' ישראל: "לכי אל ר' מאירְ'ל מפְּרימישְלַן, ואם תבואי אליו בשעה שהוא שותה תה – תהיה לך ישועה."
נסעה האישה אל פרימישלן ונכנסה אל ביתו של רב' מאיר, והנה, הוא שותה תה.
סיפרה האישה לרבי מאיר מה שאמר הרבי מרוז'ין.
נענה ר' מאיר ואמר: "תֵּה – תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים".
במצוקתה פנתה אישה אל הרבי הנודע מרוז'ין, אולם במקום לסייע לה הוא שולח אותה לרבי אחר, שיושב ושותה כוס תה. נראה כי הסיפור מדגיש את הרעיון החסידי, שלפיו לכל פעולה גשמית פשוטה עשויה להיות משמעות נשגבת אם היא נעשית בכוונה הנכונה. ולפיכך, כשרבי מאיר שותה כוס תה – פעולה צנועה ויומיומית, הרי פעולה זו הופכת לחשובה וגורלית.
נוסף לכך, בסיפור זה ה"ישועה" והפתרון אינם תוצאה של תפילה קורעת לב ונרגשת אלא של פעולה נינוחה מאוד, ביתית ורגועה – שתיית כוס תה. וכך באופן מיסטי ופסיכולוגי, ההרפיה שמסומלת בכוס התה גורמת ל"הרפיה" של המתח והגזֵרה השמימית וגם להרפיית המתח הנפשי.
