בלבולי ראש
ר' לוי יצחק מברדיטשוב יודע על חסיד המתפלל לפרנסה שתאפשר לו להתמסר לתורה ולתפילה. הוא אומר לאותו חסיד כי ייתכן שהאל רוצה דווקא את התורה והתפילה שבאות מתוך דאגות היומיום
פעם אחת במוצאי יום הכיפורים פנה רבי לוי יצחק מברדיטשוב לאחד מחסידיו ואמר לו:
"אני יודע מה ביקשת בתפילותיך ביום הקדוש.
בתפילת כל נדרי ומעריב ביקשת מהקדוש ברוך הוא שייתן לך את הרווח השנתי שלך – כאלף רובל המספיקים לכל צרכיך – כבר בתחילת השנה, כדי שביתר הזמן תוכל ללמוד תורה ולהתפלל בנחת ולא תהיה טרוד בענייני פרנסה.
בתפילת שחרית חשבת שוב, כי אילו היו לך אלף רובל כבר בתחילת השנה היית משתמש בהם למסחר ושוב היית טרוד, לפיכך ביקשת להרוויח חמש מאות רובל בכל חצי שנה.
בתפילת נעילה חשבת שגם בכך לא תפתר הבעיה שהרי גם את החמש מאות תרצה להשקיע בעסקים ושוב תהיה מוטרד. לכן ביקשת להרוויח מאתיים וחמישים רובל בכל רבע שנה.
"דע לך", אמר לו רבי לוי יצחק, "כי כך השיבו לבקשותך בשמיים: 'מי אמר לך כי אנו רוצים דווקא את לימוד התורה ואת תפילותיך?' אולי אנו רוצים דווקא את הטרדה ואת בלבולי הראש?"
בדומה לכך פירש לימים הרבי מקוצק את דברי המשנה: "וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאִפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה" (מסכת אבות פרק ב משנה ד). כלומר – למד ו"שְׁנֶה" גם כאשר אינך פנוי לכך. על כך אמר הרבי מקוצק: "כוונת המשנה לומר, כי אולי בשמים רוצים דווקא את ה'לֹא תִפָּנֶה' שלך. רוצים שם לראות האם תתמיד בלימודך דווקא מתוך טרדה.
לפי הסיפור, האל מצפה מן האדם לעבוד אותו מתוך המצב הנתון, ולא מתוך מצב של שלווה שאולי יגיע בעתיד. החסיד שבסיפור חושב שבשמים מצפים ממנו ללמוד תורה ולהתפלל בנחת, ולכן הוא מבקש בתפילתו להיות פטור מטרדות הפרנסה. אבל לאורך יום הכיפורים מגלה החסיד שגם אם תפילתו תיענה באופן מוחלט והוא ירוויח בתחילת השנה את כל צרכיו, הוא עדיין יישאר טרוד. ר' לוי יצחק מברדיטשוב אומר לו שבשמים לא מצפים ממנו להשתנות אלא לעבוד את ה' דווקא מתוך מצב הטרדה התמידי שבו הוא מצוי. האמירה שלו ביחס לתפילתו של משה רבנו היא קיצונית: אלוהים אינו צריך את המעשים הטובים שלנו, ואין טעם לנפנף בהם מולו. כך אפשר להבין את ביקורתו של ר' לוי יצחק על החסיד: כולנו לפעמים רוצים שקט ושלווה, אבל אל לנו לחכות למצב השקט והשָלֵו כדי להתחיל בעבודת השם כי אלוהים רוצה דווקא את העבודה מתוך הקושי.
