בזכות החטא
בזכות החטאים נהנה הקדוש ברוך הוא מן התפילות המרגשות של יום הכיפורים. האם ייתכן שזו גם הסיבה שניתנה לנו האפשרות לחטוא?
פעם אחת, בשעת תפילת "כל נדרי" של ליל יום הכיפורים, סלסל חזן בעל קול ערב את הפסוק "וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" שמזכירים בתפילה זו.
אמר ר' זוּשא: "ריבונו של עולם! אילו לא היו עמך ישראל חוטאים, לא היה נשמע לפניך 'וְנִסְלַח' יפה כל כך".
אם לא היו ליהודים חטאים – שלכפרתם נועדו תפילות יום הכיפורים – לא היה הקדוש ברוך הוא שומע את התפילות המרגשות ואת המנגינות הנפלאות הנלוות להן.
באופן כללי, הסיפור עוסק בלימוד זכות על יהודים שחטאו. אמירתו של ר' זושא מתפרשת כבקשה לרחמים ולסליחה. בקשה זו נסמכת גם על התפילות הנאמרות מעומק לבם של המתפללים וגם על ההנאה שבסליחה.
ייתכן כי בתמימות או בהומור דק, מרמז ר' זושא שאולי עצם האפשרות לחטוא מסבה בעקיפין הנאה לקדוש ברוך הוא. בשל האפשרות הזאת, אנשים שבים ומתקנים את דרכיהם ומשמיעים את תפילותיהם הנאות.
