אשרי האיש
אחד החסידים שואל את בעל ה"שפת אמת" אם זכה לגילוי אליהו, ותשובתו של הרב מבהירה לו שיש דברים חשובים יותר, בהם לא ללכת בדרך החטא ולדבוק באל.
רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור היה האדמו"ר השלישי של גור והוא מכונה על שם ספרו "שפת אמת".
במוצאי שבת אחד ישב השפת אמת עם חברו וכמה מחסידיו ואכלו סעודת "מלווה מלכה" שבה מוציאים את השבת ומלווים אותה בפיוטים. כששרו את השיר "אליהו הנביא" והגיעו לשורה "אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פָנָיו בַּחֲלוֹם", שאל אחד החסידים את השפת אמת אם פעם התגלה אליו אליהו בחלום.
ענה לו השפת אמת: "למה אתה שואל דווקא על "אַשְׁרֵי" הזה? היית יכול לשאול אותי גם על אשרי שפותח את ספר תהלים: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב, כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" (תהלים א, א-ב)|
המילה "אשרי" המופיעה לא מעט בתהלים מתארת תמיד דמות שיש לשאוף אליה. ה"שפת אמת" אומר שהעיקר אינו להגיע לגילוי אליהו המעיד על דרגה רוחנית גבוהה, שבה מן השמים מחליטים להתגלות לאדם, אלא לשאוף להישג פשוט יותר אבל חשוב יותר: לא ללכת בדרך החטא או בדרך של הבלים וליצנות אלא לדבוק בלימוד תורה ובמצוות. הוא מעמיד את ההישג הפשוט של דבקות בטוב, שלכאורה כל אחד יכול להגיע אליו, מעל ההישג של התגלות שמיועדת לצדיקים עליונים.
