ר' לוי יצחק מברדיטשוב [הוסקוב 1740 – ברדיטשוב 1809 (תק"ע)]
מגדולי האדמו"רים החסידיים, ידוע גם בכינוי "סנגורם של ישראל".
ר' לוי יצחק נולד למשפחת רבנים ידועה בגליציה. הוא התפרסם בידיעותיו הרבות בתורה, ואף בחוגי המתנגדים העריכו את גדלותו בתורה.
לאחר נישואיו עבר לעירו של חותנו, ר' פרץ, שהיה מעשירי העיר לברטוב שבמחוז לובלין שבפולין. בתקופה זו התוודע ר' לוי יצחק לר' שמלקה מניקלשבורג, והוא הביא אותו לחצרו של רבו, המגיד ממזריטש. ר' לוי יצחק הפך לאחד מתלמידיו הקרובים של המגיד, וככל הנראה רבות מתורות המגיד המצויות בידינו נערכו על ידי ר' לוי יצחק.
ר' לוי יצחק היה רבה של פינסק ושל זליחוב. בלחץ חוגי המתנגדים לחסידות נאלץ לנדוד ממקום למקום, עד שבשנת 1785 הגיע לעיר ברדיטשוב שבאוקראינה. בעיר זו התמנה לאב בית דין ובה קנה את מעמדו כרב, כמנהיג חסידי, כצדיק וכאיש ציבור שפעל למען כלל היהודים. בברדיטשוב חי ופעל במשך כ-25 שנה עד לפטירתו. בשונה מרבים ממורי החסידות בני דורו, היה רבי לוי יצחק רב של עיר חשובה, ולא רק 'רבי' ואדמו"ר. תחת הנהגתו של ר' לוי יצחק הפכה ברדיטשוב למרכז חסידות לכל הסביבה.
ר' לוי יצחק זכה לכינוי "סנגורם של ישראל". כינוי זה מכוון לעיסוקו הרב בזכויותיהם של עם ישראל. לשיטתו, הדגשת הטוב והחיובי שבכל יהודי היא הדרך הנכונה להועיל ולהביא לשיפור. לשיטתו, רק אדם העוסק בזכויותיהם של עם ישראל ראוי להיות מנהיג (סיפורים: מעשה בעגלון, טלית ותפילין, להתפלל כמו תינוק).
משמעות נוספת לכינוי זה מכוונת למנהגו של רבי לוי יצחק לנהל ויכוחים נוקבים וישירים עם אלוהים. מסורות רבות מתארות את תפילותיו ואת השיחות שניהל עם אלוהיו בהיותו שליח ציבור. ברגעים אלה היה ר' לוי יצחק "סנגור" המייצג את עמו, מתווכח ואף תובע את זכויותיהם. תפילות משמו ידועות גם בלחנים המיוחסים לו (סיפור: למה דווקא אנחנו?).
תכונה נוספת שבה נודע רבי לוי יצחק, היא ההתלהבות הרבה וההתרגשות שליוותה את תפילותיו ואת עשיית המצוות. תכונה זו הביאה גם לביקורת נגדו מצד המתנגדים לחסידות, אך גם לביקורת פנימית בתוך התנועה החסידית.
ר' לוי יצחק כתב ספר דרשות על פרשות השבוע בשם "קדושת לוי", שחלקו הראשון יצא לאור עוד בחייו. קברו שבברדיטשוב משמש גם כיום מוקד חשוב לעלייה לרגל.
ר' לוי יצחק לא הקים אחריו שושלת חסידית אך השפעתו על התנועה החסידית גדולה מאוד. דמותו אף שימשה השראה לסופרים, להוגים ולמוזיקאים לאורך הדורות.