להכיר את חג הסיגד ומקורו. לחבר את החניכים לערכים של אמונה, געגוע לירושלים והעברת מסורת מדור לדור. ליצור חוויה משמעותית דרך סיפור, משחק ואקטיביות.

פתיחה – משחק מרוץ שליחים

מחלקים את הילדים לשתי קבוצות הם צריכים להעביר מקל/ דף מגולגל שיעבור אצל כל הילדים. כל ילד רץ לנקודה חוזר ומעביר את המקל לבא בתור. הקבוצה הראשונה שהמקל עבר אצל כולם מנצחת.

סיפור

יושבים. ומספרים את הסיפור "שרשרת הדורות".

הסיפור קצר אז תוכלו קצת להוסיף לו צבע…

הנה הצעה שלנו :

בוקר אחד, זמן קצר לפני שנפטר, קרא קס מלכה עזריה יהייס – גדול חכמי יהודי אתיופיה – לבניו, לתלמידיו ולחברים הקרובים. הוא ישב בשקט בחצר ביתו באשקלון, עטוף בגלימה הלבנה המסורתית, ומבטו היה רגוע. הוא ידע שזמנו בעולם קרב לקיצו.

בקול שקט, אך ברור ובטוח, הוא אמר להם:

"כשאלך מן העולם – אל תבכו הרבה.

במקום דמעות – תספרו מה עשיתי.

תספרו שלא חסר לי דבר בחיי.

תספרו שקיבלתי את התורה מאבי  ומסרתי אותה לבני."

כולם שתקו. היו שם אנשים שבכו אבל קס מלכה חייך. הוא לא פחד.

הוא הרגיש שהוא סיים שליחות.

שנים רבות קודם לכן, הוא היה ילד קטן בכפר טֶדָה שבאתיופיה. הבקרים שם התחילו בצליל פעמוני העיזים וריח הלחם האתיופי , האינג'רה , שעל האש.

אביו, קס עזריה, היה יושב עם בנו הקטן תחת עץ תאנה גדול, פותח את ספר האוֹרית (התורה של יהודי אתיופיה), ומלמד אותו מילה אחר מילה.

"התורה," אמר לו, "היא כמו לפיד. מישהו נתן אותה לך, ואתה תיתן אותה הלאה."

הילד האמין בזה בכל ליבו.

כשהתבגר, הוסמך להיות קס בעצמו. מאז – הוא לא נשאר רגע במקום אחד.

הוא הלך ברגל בין כפרים רחוקים, לפעמים שעות בשמש הקופחת או בגשם חזק, כדי:

 

ללמד ילדים לקרוא עברית ותפילות,  להשלים בין משפחות שרבו, לבנות בתי כנסת פשוטים – מחימר, קש ואבנים.

בכל מקום שאליו הגיע הוא לא ביקש כסף. רק דבר אחד:

"תמשיכו להיות יהודים. תעבירו את הלפיד."

כשהגיעה ההזדמנות לעלות לארץ ישראל – חלום בן אלפי שנים – הוא כבר היה מבוגר.

בשנת 1991 הוא עלה לארץ עם אלפי בני קהילתו. הם הגיעו אל מדינה חדשה, שפה חדשה, בתים עם גגות וברזים עם מים חמים.

זה היה שיוני גדול אבל הוא לא נבהל, הוא הקים מועצה של כל חכמי יהדות אתיופיה והתחיל ללמד מחדש  כאן, בארץ הקודש.

בפעם האחרונה שדיבר, הוא לא ביקש כבוד, לא כתבו על קבר מפואר.

רק דבר אחד:

"כשאלך מן העולם – אל תבכו הרבה.

במקום דמעות – תספרו מה עשיתי.

תספרו שלא חסר לי דבר בחיי.

תספרו שקיבלתי את התורה מאבי  ומסרתי אותה לבני"

שאלו את החניכים:

• מה הרגשתם כלפי הסיפור?
•  מה זה אומר להיות “חוליה בשרשרת”?

הפעלה

כל אחד כותב/ משתף  דבר אחד / מנהג אחד/ התנהגות מסויימת שהוא קיבל מההורים והיה רוצים להעביר הלאה לילדים שלכם ותולים על הקיר .

 אם אין לכם איפה לתלות תוכלו לבקש שפשוט ישתפו את כולם

 משחק 2

הכירו את חג הסיגד – סגנון קהוט (מצורף קובץ עם שאלות אפשריות)

מחלקים את החניכים לארבע קבוצות. עושים רשימה של שאלות בנושא יהדות אתיופיה עם תשובות נכונות ולא נכונות  לכל קבוצה יש ארבעה שלטים עם מספר התשובה. קבוצה שמרימה ראשונה את מספר התשובה הנכונה מקבלת 2 נקודות. קבוצה מרימה את התשובה הנכונה והיא לא ראשונה מקבלת נקודה אחת.

סיום

קהילת יהודי אתיופיה היא קהילה שיש לנו כל כך הרבה מה ללמוד ממנה! אהבת הארץ, מסירות לארץ ישראל, כבוד לתורה ולקייסים . שנזכה בעז"ה ללמוד מהקהילה ומהקייסים להעביר את המסורת הלאה ואת האהבה לירושלים ולציון .