לכל מערכי השיעור

חברות

החניכים יבינו את הכוח של חברים, חשיבות הביחד. יחשבו על חברויות משמעותיות שיש להם בחיים. ינסחו לעצמם מה חשוב להם בחברות.


משחק 1

כל החניכים יושבים במעגל, כל אחד על כיסא משלו. לאחר מכן, כל חניך נשען לאחור כך שהראש שלו מונח על הרגליים של החניך שיושב לידו, כאשר כולם נשארים ישובים על הכיסאות. בהדרגה המדריך מוציא כיסאות מהמעגל. בשלב מסוים נוצר מצב שבו כל החניכים נשענים זה על זה, ואם חניך אחד מאבד שיווי משקל או נופל -כולם נופלים יחד, כמו אבני דומינו.

  • חבר אמיתי הוא חבר שאפשר להישען עליו, גם כשמשהו לא יציב אצלי הוא יהיה שם להחזיק אותי.

מתודה 1

"שתי שכבות לחברות"

נחלק לכל חניך 2 דפים לבנים ועט. על דף אחד כל חניך יכתוב "קשר", ועל השני "מחלוקת". 

תחילה נבקש מכל חניך לכתוב על הדף שעליו כתוב "קשר", לכתוב את כל הדברים שחשובים לו בקשר עם חבר (תכונות, צורת יחס, אופי החברות ועוד).

לאחר מכן, נבקש לכתוב על הדף שכתוב "מחלוקת" נושאים שאפשר לחלוק עליהם עם חברים (דעה פוליטית/ אהבה לדברים שונים וכו).

כשהם סיימו לכתוב על שני הדפים, נבקש מהחניכים להניח את הדף של המחלוקת על הדף של הקשר. נשאל אותם- האם הקשר נמחק?

  • המסר מהמתודה הוא שגם כאשר יש מחלוקת שעולה על גבי הקשר, היא לא מוחקת את הקשר. הקשר נשאר אותו דבר, והמחלוקת מעליו- לא פוגעת בקשר עצמו.

משחק 2

מחבואים/סרדינים.

  • שני המשחקים מדגימים את המשמעות של נאמנות בין חברים: גם כשמישהו נמצא בצד, מסתתר או מתרחק -החבר לא מתעלם ממנו. הוא מחפש אותו, מתקרב אליו ומנסה לעזור לו, ולא משאיר אותו לבד. חברות אמיתית נמדדת דווקא ברגעים שבהם קשה, כשצריך לבחור להיות שם בשביל האחר ולא לוותר עליו.

מתודה 2

עבודה אישית. נחלק לכל חניך דף/פנקס ועט.
נקריא שאלות מנחות וכל אחד יעשה עבודה פנימית.

שאלות על חברות (נספח 1).

סיפור ודיון

חכם סלמאן חוגי עבודי וחכם יעקב מוצפי היו ידידים טובים עוד מילדותם בעיראק. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו שניהם לארץ, ופנו איש לדרכו: חכם סלמאן עבודי שימש בתפקידים ציבוריים במדינת ישראל והיה חבר במועצת הרבנות הראשית, וחכם יעקב מוצפי התנגד באופן נחרץ לציונות, הנהיג את קנאי ירושלים הספרדים ושימש אב בית הדין של העדה החרדית הספרדית.

למרות הפער העמוק בין הרבנים, הם שמרו על קשר ביניהם, וחכם סלמאן נהג להגיע לבקר את חכם מוצפי בבית הכנסת "שמש וצדקה" שבו קבע את משכנו. בכל פעם שהגיע חכם עבודי לבקר את חכם מוצפי נהג בו האחרון כבוד גדול, ואף שהיה מבוגר ממנו בשנים וגדול בחוכמה, נהג לקום לכבודו ולהושיב אותו בכיסא המיוחד לרב בית הכנסת.

הכבוד המופלג שנהג חכם מוצפי בחכם עבודי צרם לחלק ממתפללי בית הכנסת הקנאים, ופעם אחת התרעם אחד מהם ואמר לחכם מוצפי: "איך כבוד הרב מכבד את חכם סלמאן, הרי הוא הולך עם הציונים ועם הרבנות הראשית?"

השיב לו חכם מוצפי: "האם אתה חושב שתוכל להפריד בין איש לרעייתו?"

להרחבות על הסיפור – חברות בצל המחלוקת.

  • למה לדעתכם חכם מוצפי המשיך לכבד אותו למרות הפערים הגדולים?
  • האם אפשר להיות חברים טובים גם כשלא מסכימים על דברים חשובים? איך?
  • האם חוויתם מצב שבו הייתם חברים של מישהו עם דעות שונות משלכם?
  • מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להיות חבר טוב יותר, גם כשיש פערים?

סיכום

הסיפור מלמד אותנו שחברות אמיתית לא תלויה בכך שחושבים אותו דבר. אפשר לא להסכים, אפילו על דברים מאוד חשובים, ועדיין לכבד, לאהוב ולשמור על קשר. חכם מוצפי וחכם עבודי מזכירים לנו שלפני הדעות יש בני אדם, ושלפני מחלוקות יש קשר. חברות חזקה היא כזו שלא מתפרקת כשקשה, אלא נשארת מתוך נאמנות, כבוד והכרה בערך של האדם שמולנו.