-
זושא
הכבוד דוהר אחרייך
כולנו פוחדים מן הבושה וחרדים לכבוד שלנו. הבעל שם טוב פחד יותר מהגאווה. לכן, כשראה את קבלת הפנים המכובדת שהוכנה לו בעיר שהגיע אליה - פנה לשחק עם הסוסים
-
זושא
עבודה בגשמיות
חסידי חב"ד מלגלגים על ר' אברהם יהוֹשֻע הֵשֶל מאַפְּטָא. ר' לוי יצחק מברדיטשוב מנחם אותו ואומר שהם מלגלגים עליו משום שדרכו אינה מובנת להם, אך יש לה ערך עליון
-
זושא
צנון
מדוע חשק פתאום הרב בצנון? דווקא בשעה הקסומה של סעודה שלישית, בשעת דמדומים של הרהורים ושתיקה ליד שולחנו של הרבי, נשמעים לפתע קולות גסים של חיתוך צנון ולעיסה קולנית. אולם הרבי מצליח להציל את כבודו של אדם שזכה לגערותיהם של החסידים.
-
זושא
הניסיון
הנאמנות למצפון ולוודאות הפנימית עומדת למבחן. למרות האיום של הבעש"ט כי יפסיד את חלקו בעולם הבא, סירב ר' יחיאל מיכְל מזלוֹטשוֹב לקבל עליו תפקיד רבני שלא חשב שמתאים לו.
-
זושא
הביזיון הגדול
כיצד ביזה את עצמו החסיד הנכבד כדי לסייע ליהודי במצוקה, ומדוע הושר הפיוט "יום זה מכובד" באמצע חנות הומה אדם בעיר ברסלאו?
-
זושא
החגורה נפלה
מדוע התייחס הרבי הקשיש והמכובד - ר' אברהם יהושע השל מאפטא - בהערצה כה גדולה אל ידידו הצעיר, הרבי מרוז'ין? מדוע התכופף להרים את חגורתו של האיש הצעיר, שלא נודע כתלמיד חכם?
-
זושא
למה להתחלף
ר' שמחה בונים לא היה רוצה להתחלף עם אברהם אבינו. וכי מה יועיל הדבר? הוא שואל
-
זושא
לארח את הזר
כיצד לימד רבי לוי יצחק מבַּרדיטשוֹב אדם עשיר מהי מצוות הכנסת אורחים, ומדוע מצווה זו קשורה דווקא בדמותו של אברהם אבינו ולא בדמותו של לוט, בן אחיו, שנהג לכאורה בדיוק כמוהו?
-
זושא
תאווה משובחת
האם התאווה לרבנות ראויה? גם את הרצון להיות מנהיג או רבי של חסידים ניתן להגדיר כ"תאווה", ואף על פי כן מדובר כנראה ב"תאווה משובחת" שראויה להערכה.
-
זושא
שונא טיפשים
מדוע שונא החוזה מלוּבּלין את הטיפשים? וכיצד יגיב כשיראה טיפש הזוכה לכבוד בעולם העליון לאחר מותו?
-
זושא
מעשי קטנות באיסטנבול
כשעצר באיסטנבול בדרך לארץ ישראל, התנהג ר' נחמן מברסלב בצורה משונה מאוד ולא מכובדת. כך גם נהג במפגש עם צדיק חסידי שנקלע למקום. מדוע התנהג כך?
-
זושא
תולעת חשובה
מדוע טוב להיות תולעת? רבי נפתלי מרופשיץ, בדרכו המצחיקה, מתאר מדוע טוב לו להיות תולעת. דרשתו לועגת הן לכבוד שזכה לו והן לנטייתם של החסידים לתת משקל יתר לדבר של מה בכך.